תתארו לכם עולם יפה
ליאור שלו, מייסד 'סימפלי גוד', סיפר ליואל חשין על תחושת השליחות, המטרות העסקיות לצד עשיית הטוב, והבחירה בישראל כבית עסקי שוב ושוב • פרק 09
ליאור שלו, מייסד 'סימפלי גוד', חברה המייצרת חלבון מן הצומח, הבין שהוא רוצה להפוך את העולם למקום טוב יותר. לצד זאת, ידע מה נדרש ממנו כחברה המייצרת רווחים. בפרק התשיעי בפודקאסט 'כלכלה מבראשית' בהגשת יואל חשין, סיפר על המסע בדרך להצלחה, הסביר כיצד נוכל להוביל לעתיד טוב יותר במדינת ישראל, ושיתף בפרטים על עולם העסקים הישראלי, המשתלב בעשיית הטוב.
"אם אנחנו מסתכלים על קפטיליזם טהור, אנחנו מסתכלים מקסום רווחים לבעלי המניות שלנו, ומצד שני על מאה אחוז פילנתרופיה", אמר שלו בפתח השיחה. "באמת היזמית שלי זה איפשהו באמצע. הרבה מאוד פעמים כשאנחנו מקבלים החלטות עסקיות גרידא, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בברוך מסוים, בסיטואציות לא טובות לקהילה. כשמסתכלים על כך בצורה יותר הוליסטית, אפשר לפתח מודלים אחרים - אני מסתכל על המחיר: פגיעה בכלכלה מקומית, פגיעה אקלימית, סביבתית, קהילתית או חברתית. מבחינתי אני חושב שזה DNA של אימפקט, אני לא רואה עולם שבו אנחנו מתעסקים רק במאה אחוז פילנתרופיה או מאה אחוז קפיטליזם טהור. חייב להיות ערך מוסף, בלי זה העובדים לא ירצו לעבוד אצלך, הכלכלה המקומית לא תרצה לקנות אצלך, וויהיה לך קשה לייצר את מה שאתה רוצה כי לא יהיו לך תשוקה או חזון".
עוד הוסיף: "בתצורה הראשונה אני רוצה לייצר תשואה מקסימלית, ואתחרה נגד חברות שלא חורטות על דגלן שהן אימפקט. אני חייב לתת את הפייט הטוב ביותר לכל אחד מהסטארט אפים. האתגר השני הוא להסתכל תוך כדי תנועה בהיבטים של סביבה, כלכלה, מדינה, אנשים, עובדים, קהילות, ובתוך הצמתים שבהן אנחנו מקבלים החלטות. כדי לקבל החלטה כלכלית אנחנו תמיד מוסיפים פנימה את האלמנטים הללו. ללא פשרות. בפועל, אנחנו הממירים הכי יעילים בארץ של אנרגיה סולרית לחלבון. אנחנו מגדלים את החלבון בצורה הטוב ביותר באזורים שלא גדל בהם כלום, באופן שממחזר מים ברמה של למעלה מ־98 אחוזים. מבחינת העובדים - יש לנו מכל הדתות, הגילאים, המגדרים, הלאומים וכן הלאה, אבל לא כי אנחנו מחפשים לייצר שיוויון מגדרי. כשאתה רוצה לגייס את האנשים הטובים ביותר לתפקיד מסוים, תגייס את האנשים הטובים ביותר. אם תעבוד לפי הדרך הזו תהיה לך גיוון".
"לחברה שלי נכון להיות בישראל"
"לנו חשוב שהסטארט אפ יהיה ישראלי", הודה ליאור. "שלא יפחד להיות ישראלי ולא יפחד להגיד שהוא ישראלי. למעלה מ־50 אחוזים מבעלי המניות שלנו הם ממשפחות ישראליות. יש לנו משימה. יש לנו אחריות וזה לא רק ברמת הסטארט אפ. יש לנו אחריות ברמת האקוסיסטם כלפי המשפחות שלנו, כלפי דורות ההמשך, הילדים שלנו. אני לא עושה מהלך שבא על חשבון בעלי המניות שלנו. לחברה שלי נכון להיות בישראל. יש תשתית בישראל, אקדמיה, יש לנו שטח מדברי בין הגדולים בעולם ביחס לגודל המדינה. אז תנו לי את תא השטח, את המים שאני ממחזר. תנו לי יכולת גידול, ואני אדע לשנות את העולם מישראל. יש אספקטים שבהם אנחנו יותר טובים ופחות. אם אתה מתכלל הכל, אז להיות בישראל זה המהלך הכי נכון מבחינתנו גם כלכלית. אנחנו צריכים את כוח האדם, את החשיבה החקלאית המתקדמת, את הרוח היזמית שיש כאן. אני לא רואה רגע אחד שבו אנחנו לא יוצאים מהמצב שאנחנו נמצאים בו, ולא רק יוצאים, אלא יוצאים מחוזקים. אני חושב שיש אחריות לדור שלנו לתת פייט. אנחנו יכולים לייצר אקוסיסטם מדהים לדורות הבאים, ואני חושב שזה אפשרי".
בסיום הפרק הבהיר ליאור שלו: "יש לנו אחריות גדולה מאוד כחברה, קהילה, ויזמים ויזמיות, להוביל שינוי. שאני מקווה שכבר ב־7 באוקטובר הבא נפגוש אותו, או קצת אחרי. כשנתרומם ותהיה תקומה, תהיה כאן תשתית מדהימה שתאפשר לנו לבנות, לקלוט, לייצר, ליזום פלטפורמות וחברות, לפתח קהילות חדשות ולייצר כאן אקוסיסטם שיהיה אור לגויים".
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש
