"הממשלה הזאת פשוט לא רוצה לשמוע - שוברת כל מראה"
עו''ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בביקורת על הממשלה, על רקע דרישת היועמ"שית מבג"ץ להבהיר כי ראש השב"כ אינו משרת אמון
עו"ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, התייחסה ב־103fm להודעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, המבקשת מבג"ץ לקבוע כי ראש השב"כ איננו משרת אמון. זילבר הסבירה מדוע מדובר בעמדה מהותית, מערכתית – ולא פוליטית.
"ברמת הכותרת הגדולה, אני לא חושבת שזה מהלך נגד הממשלה. אני חושבת שזה מהלך בעד האינטרס הציבורי – גם בהבהרת הדין, וגם באופן עקרוני כדי להבטיח שבעלי תפקידים רגישים יוכלו לבטא עמדות מקצועיות, בלי שיחששו שגרזן ייפול על צווארם ברגע שהם משקפים עמדה שהממשלה ברגע נתון לא אוהבת", אמרה.
"זה לא משהו שהיה ייחודי רק לראש השב"כ. ראינו מה קרה לשר ביטחון שבשלבים מסוימים רצה לשקף עמדה לממשלה, שברגע נתון ראש הממשלה לא אהב – את היחס לרמטכ"ל, את האיומים החוזרים ונשנים לפיטורי היועצת", הוסיף.
עם זאת ציינה זילבר כי "יש את הכלל הזה שאומר שבג"ץ ככלל לא דן בנושאים תיאורטיים. השאלה אם באמת פיטורי ראש השב"כ זה עניין תיאורטי – או שזה עניין שיש לו משמעות אדירה גם לגבי המינוי של ראש השב"כ הבא, ובכלל בעלי תפקידים בכירים".
לדבריה, החלטת הממשלה לבטל את פיטורי רונן בר לאחר שהודיע על התפטרותו, ובכך לייתר את העתירה - היא ניסיון לבצע 'אנדו' למציאות, "אבל המציאות לא התבטלה. רונן בר כבר מלכתחילה הבהיר שלא מעניין אותו סידור עבודה. זה לא שהוא צריך עוד חודש או שבועיים בתפקיד. הוא הודיע כבר בשלב הראשון של העתירות שהוא יודיע בזמן קרוב על מועד העזיבה של התפקיד – ומועד העזיבה יהיה מוקדם הרבה יותר מסוף הקדנציה שלו, כדי לבטא באמת את האחריות שלו לחלקו באסון של 7 באוקטובר".
"לא יכולים לנתק את עיתוי הפיטורים שלו גם מחקירת קטארגייט"
בהמשך זילבר רמזה לכך שהפיטורים של בר קשורים גם לחשיפת פרשת קטארגייט: "רונן בר הרים את השטיח שמכסה על מאורה שלמה של עקרבים. הדברים שנחשפו הם מבעיתים. אנחנו לא יכולים לנתק את העיתוי של הפיטורים שלו גם מחקירת קטארגייט שהחלה. פתאום, שנה וחצי אחרי 7 באוקטובר – הממשלה נזכרה שהאיש שמנהל עבורה חלק ארי מהמבצעים הביטחוניים הוא כזה מסוכן?"
לדבריה, מעבר לאירוע עצמו, יש כאן שאלה מערכתית חמורה: "יש פה את המישור העקרוני – של באיזו קלות אפשר לפטר בעלי תפקידים בכירים, ובאיזו מידה זה משליך על העצמאות שלהם. זה משהו שהוא רלוונטי ויש לו משמעות אדירה על כל בעלי התפקידים במגזר הציבורי. חשוב לנו שאנשים שמחזיקים בעמדות מקצועיות ישקפו לממשלה מתי היא באופסייד – שישקפו לה את ההשפעות, את המחירים של ההחלטות שהיא מקבלת".
לטענתה, "ממשלה יכולה להחליט – אבל היא צריכה להחליט אחרי שהיא מכירה את התשתית העובדתית, אחרי שמזהירים אותה: 'אם את עושה ככה – יהיו לזה השלכות'. הממשלה הזאת פשוט לא רוצה לשמוע. היא שוברת כל מראה. היא מנסה לשבור עמוד שדרה של כל בעל תפקיד שמנסה לשקף לה את התמונה. זה נכון שהתמונה שמשתקפת במראה היא מכוערת – אבל השאלה היא אם הפתרון זה לשבור את המראה, או לנסות לתקן את הפרצוף".
"נדמה לי שבג"ץ מבין את כובדו של הרגע המשטרי"
לסיכום אמרה זילבר כי פסיקת בג"ץ תצטרך לשקף את גודל הרגע: "נדמה לי שבג"ץ מבין את כובדו של הרגע המשטרי שאנחנו נמצאים בו – ואני מקווה שייתן אמירה ברורה, חדה וחותכת. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, גם בדיון וגם בפסיקה בהקשר של חוק הסבירות, אמר ש'דמוקרטיה מתה בשורה של צעדים קטנים', ובדיון האחרון שהיה על פיטורי ראש השב"כ – אמר שהוא רוצה לתקן את עצמו, ו'לפעמים הדמוקרטיה מתה גם בצעדים גדולים וגסים'. אז נדמה לי שיש כאן הבנה – ואני מקווה שהם באמת יבלמו את הדבר הזה".
