"תישארו חזקים אחים קטנים שלי"
לירן ברמן הגיע לאולפן של רז שכניק וסיפר בגעגוע על האחים הקטנים שלו, התאומים זיו וגלי, שנמצאים בשבי חמאס כבר יותר מדי זמן
579 ימים. זה הזמן שגלי וזיו ברמן נמצאים בשבי חמאס – כמעט שנתיים של חוסר ודאות, כאב וגעגוע. אחיהם, לירן ברמן, הגיע לאולפן של רז שכניק והצליח להביא אותם דרך המוזיקה שהם אוהבים, והסיפורים הקטנים שהחזירו אותם לחדר. ברגעים האלה, האולפן הפך למקום של זיכרון חי ונשימה פועמת, ושל מסר אחד ברור: גלי וזיו - אנחנו מחכים לכם. לא מוותרים. לא שוכחים.
בפתח התוכנית התנגן השיר 'ויקיפדיה' של חנן בן ארי. מדוע בחרו לפתוח עם השיר הזה? לדבריו, בן ארי הוא דוגמה נהדרת למה שמאחד אותנו כעם. "הוא עושה טוב לכולם, גם השירים שלו וגם הבן אדם שהוא. הוא אדם מדהים, ויש גם קשר קרוב – זיו התחיל לעבוד בסיבוב ההופעות שלו, ממש כחודש לפני ה־7 באוקטובר. זיוי וגלי עבדו שניהם כתאורנים ב'סינקופה', הם בחרו בתאורה כי זה נוח – הם עובדים לפני ואחרי ההופעה ובזמן ההופעה הם יכולים ליהנות לעומת סאונדמנים. כולנו מאוד אוהבים לשמוע מוזיקה, אבל אף אחד מאיתנו לא כותב או מלחין או מנגן. אנחנו פשוט אוהבים להיות סביב הדבר הזה שנקרא מוזיקה. זה חלק מאוד גדול מהחיים שלנו. הם אהבו את התפקיד כי זו עבודה שאפשר להיות בה בהופעות. זו עבודה פיזית ואתה מרגיש סיפוק, וגם מתחכך עם הרבה אנשים".
ברמן ואחיו הקטנים גדלו בכפר עזה, ובינו לבינם יש הבדל של עשור. עידן, האח האמצעי, היה החולייה המקשרת, וכשהתאומים היו בסביבות גיל 16 החיבור ביניהם הלך והעמיק. "הם נחטפו כשהיו בני 26, והיום הם בני 27. אני מקווה שאת יום ההולדת הבא שלהם הם כבר יחגגו פה. בגילם רוב החברה הצעירים מהפריפריה עוברים לעיר הגדולה ליהנות, אבל הם בחרו להישאר קרובים לאבא, הוא עם פרקינסון ודמנציה, והם גם בחרו לעזור לאמא. הם בחרו להישאר במקום לעזוב למרכז. הם ילדים מדהימים, ודודים מדהימים לילדים שלי. הילדים שואלים, ואני אומר להם שאני עובד בשביל להחזיר אותם הביתה".
כשנשאל על הרגעים האחרונים לפני השבי סיפר ברמן כי "יחסית מוקדם בבוקר, לפני שהגיעו כמויות של מחבלים לשכונה שלהם, אמלי שלחה לגלי הודעה שהיא מפחדת. הוא התכתב עם אמא ואמר שהוא לוקח סכין והולך להיות איתה בחדר. הם גם שלחו סלפי יחד מהממ"ד. מה שאנחנו יודעים זה ששלושתם נחטפו מהרכב של אמלי לעזה, ואז הופרדו".
"משפחה שחוגגת ואין לה מושג מה הולך להתהפך עליה"
המפגש האחרון שזכור לו עם התאומים היה בראש השנה לפני החטיפה. "היינו כולנו יחד בכפר עזה. יש לנו סלפי עם כל המשפחה. אנחנו אשכנזים אז לא שולחן מאוד גדול. אני זוכר ששיחקנו כדורגל בדשא עם אביגיל עידן הקטנה שנחטפה וחזרה. משפחה שחוגגת ואין לה מושג מה הולך להתהפך עליה".
שיר נוסף שהתנגן בתוכנית הוא 'שקט' של עומר אדם. ברמן סיפר כי התאומים מאוד אוהבים את אדם, ומתחברים למיינסטרים מזרחי על כל גווניו. "הם עבדו עם עומר אדם במנורה". שכניק התעניין לדעת מה גרם לשניהם להגיע לענף התאורה, ואילו ברמן סיפר שזה חיבור טבעי אחרי שאבא שלהם ואחיהם עידן עובדים בתחום גם כן. "זו עבודה פיזית וקשה, אבל הם הלכו לשם יחד. הם עשו כל דבר יחד, הם החברים הכי טובים. בטיול הגדול הם היו יחד, עם החברים, יש להם אותם חברים".
"כילדים איך הם היו?", שאל שכניק את ברמן. הוא הסביר שהם היו שובבים, אבל במידה. "אי אפשר היה לכעוס עליהם. גם בבית הספר וגם בבית, אי אפשר לכעוס עליהם. תמיד היה להם כוח, הם תמיד היו גדולים. לא מתעסקים איתם. הם היו שובבים עם קריצה. ילדים טובים, אבל שובבים".
"אנחנו מקווים שבתוך כל המעברים האלה הם ראו אחד את השני לאיזו פעם או פעמיים"
שכניק ביקש לשאול מה עושה להם ההפרדה הכפויה אחד מהשני בזמן השבי, ואילו ברמן סיפר ששוחח עם זה עם יאיר הורן שנאלץ להשאיר מאחור את אחיו איתן כששוחרר מהשבי. "הם היו יחד כל התקופה וזיו וגלי הופרדו ביום הראשון. אני לא יודע מה הם יודעים אחד על השני וזה קשה להם. זו התקופה הכי ארוכה שהם לא יחד. אנחנו מקווים שבתוך כל המעברים האלה הם ראו אחד את השנים לאיזה פעם או פעמיים. מה שיש לתאומים שאין לשאר האחים זה שהם מרגישים אחד את השני. הם עשו הכל יחד. אני בטוח שחלק גדול האישיות שלהם חסר עכשיו. קשר בין תאומים זה מיסטי, זה משהו שאי אפשר להסביר. התאומות שלהם חזקה, הם לא זהים, אבל מחוברים".
שיר נוסף שהתנגן בתוכנית הוא 'ככה זה (לאהוב אותך)' של ברי סחרוף. ברמן סיפר שזה שיר שכולם אוהבים, בעיקר אמא שלהם שאוהבת מאוד את סחרוף, אביב גפן, יהודה פוליקר. "ברי אהוב על כולם. לא יצא להם לעבוד איתו, אבל הם קנו כרטיסים להופעה. ההופעה האחרונה שהם היו בה היה בפסטיבל התמר. אביב גפן וברי סחרוף הופיעו שם".
ברמן סיפר בכאב על התחושות שהם חווים אחרי הידיעה כי ככל הנראה יש פחות מ־24 חטופים בחיים. "השימוש במספרים הוא נוראי", אמר, "זה שאנחנו מתעקשים להיתפס על המספרים האלה – כל אחד ממי שנמצא ברצועה הוא אדם. יש חללים שהשאירו מאחוריהם ילדים. כל משפחה ראויה לקבל לשים עליו פרח. החטופים החיים יש להם עתיד לפניהם והם חייבים לחזור, והחללים חייבים להגיע לקבורה ולמשפחות שמגיע להם ריפוי ושיקום. כל שורדי השבי לא מרגישים חופשיים. כולם חייבים לחזור".
"עסקה תגיע, השאלה מתי וכמה חטופים יישארו עד אז"
"אתה מדמיין את הרגעים של הפגישה איתם", הסתקרן שכניק. ברמן אמר שכן, אבל הודה שהוא לא מצליח לשמוע את המפגש, רק לראות אותו בעיני רוחו. "אני מדמיין את בית החולים, את המסוק, את זה שאני נרדם על ספה לא נוחה בין שתי המיטות שלהם. אני מדמיין את תאורת בית החולים, את אור הפלורסנט הלבן הזה". בהמשך סיפר שלפני החטיפה גלי התחיל להתעניין במניות. "הוא רצה להשקיע בנדל"ן בקפריסין או ביוון. היינו בלרנקה כל המשפחה והוא התחיל לחפש. הוא רצה בית קטן ולפרוש שם. זיוי לעומתו חי בכאן ועכשיו, הוא לא דיבר על העתיד".
לסיום התייחס לחשיבותה של עסקה, והדגיש: "עסקה תגיע, השאלה מתי וכמה חטופים יישארו עד אז". בפנייה נרגשת לתאומים אמר ברמן: "תישארו חזקים אחים קטנים שלי, אני אוהב אתכם. תדעו שכולם בבית בסדר, כולם שרדו ומחכים לכם. כולם עושים כל מה שהם יכולים בשביל שתחזרו הביתה כמה שיותר מהר. אני מתנצל שזה לא קרה עכשיו ואני מבטיח לכם שאם אתם תישארו חזקים אנחנו עושים הכל בשביל להחזיר אתכם הביתה".
עריכה: עדן בן ארי
