השכלה גבוהה, לנשים וגברים לחוד?
האם כדאי לאפשר הפרדה מגדרית באקדמיה? • כלת פרס ישראל עדינה בר שלום, פרופ' יופי תירוש וד"ר אדם קלין אורון עם שני צדי המתרס • פרק 14
רבות דובר על הניסיון של הנמנים על החברה החרדית להפוך לחלק אינטרגלי מהחברה הכללית בישראל, ולהשתלב במקומות העבודה ואף במערכת הצבאית. האם אפשרות של הפרדה מגדרית באוניברסיטאות ובמכללות מקדמת את המגזר החרדי אל עבר הקונצנזוס, או דווקא מרחיקה אותו? בפרק ה־14 בפודקאסט 'יריב ראוי' בהגשת ד"ר אדם קלין אורון ממכון ון ליר, שוחח אדם על הנושא עם עדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית בירושלים וכלת פרס ישראל על מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ומדינה, ופרופ' יופי תירוש, חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א ועמיתת מחקר בכירה במכון הרטמן, ולשעבר ראש ביה"ס למשפטים במכללת ספיר.
"כבר שנים ארוכות נעשה ניסיון מחוץ לחברה החרדית וגם מתוכה להגביר מעורבות בזירות שונות בישראל", פתח ד"ר קלין אורון. "בעיקר זו הכלכלית בשוק העבודה וזו האקדמית בהשכלה הגבוהה. באקדמיה יש סוגיה אחת שחוזרת שוב ושוב - האם יש לאפשר הבדלה מגדרית במסגרות הלימוד, זאת אומרת כיתות נפרדות לנשים וגברים? אם האקדמיה אמורה להיות נגישה לכל, האם הנגישות דורשת התאמה לקהל סטודנטים שמעוניינים ללמוד בנפרד או שמדובר בפגיעה עיקרון מקודש שברמה הפרקטית מדרון חלקלק שיביא לעוד ועוד הפרדה?".
בתחילת הפרק, הדגישה בר שלום: "אני חושבת שאנחנו צריכים לכבד כל אדם את הקדוש לרעהו. לא ניכנס למסגד ונגיד שצריך להרוס אותו. כשזה קורה, כולנו מתגייסים כאיש אחד כדי לעמוד ולמנוע את זה. לא אפגע ברגשות של אדם שאוכל לידי כל מה שהוא רוצה. אני לא אוכלת את זה אבל אין לי שום סיבה לפגוע בו על כך. אחד הדברים המקודשים בחברה החרדית הוא הפרדה בין נשים לגברים. לא מבקשים מאוכלוסיה שאינה שומרת מצוות ואינה מכבדת את הדרך הזו לעשות את זה. ברגע שזה גולש לשם גם אני מתנגדת, ויש סימוכין שגם אבי התנגד. אני חושבת שלמנוע מגברים ונשים מהחברה החרדית להגיע לאקדמיה זה פוגע בשיוויון ההזדמנויות ובכלכלה, וזה פוגע באנשים על לא עוול בכפם - על זה שהם רוצים להמשיך בדרכם".
"אני לא מחשיבה את עדינה בר שלום כיריבה", הודתה תירוש תחילה. "היא בת שיח, שותפה לדרך, והוויכוח בינינו הוא תיקון עולם, שתינו רוצות את הטוב למדינה, רק חלוקות על איך להגיע לשם. החברה החרדית עוברת תמורות משמעותיות בעשורים האחרונים, ואני מאמינה שהנגשת האקדמיה לחברה החרדית סופר חשובה ולא רק מסיבות של שילוב בתעסוקה. גם סטודנטית חרדית שרוצה ללמוד אשורית עתיקה, צריכים לאפשר לה לעשות את זה מבלי לשנות אותה. עם זאת אני חושבת שהגיע הזמן להבין שלא ניגשנו לאתגר הזה בשום שכל. היו לנו כמה אקסיומות ובראשם שחייבים הפרדה מגדרית באקדמיה, וצריך להבין שזה כבר לא המסקנה המתבקשת. הדוגמא הכי מרכזית היא אפליית המרצות - מרצות לא מלמדות בכיתות הגברים, ומרצים מלמדים את שני המינים. זאת אפליה תעסוקתית באופן הכי בסיסי, וכך גם פסק בג"ץ בעתירה שיזמתי. מה שמדהים הוא שהמועצה להשכלה גבוהה לא עצרה לרגע לשקול את הנקודה הזו שביססה את ההפרדה באקדמיה, וזו רק דוגמא אחת לצורות רבות של עיוות באיך שזה נראה בפועל".
עוד' הוסיפה: "יש הבדל גדול בין חופש דת, חופש פולחן, אוטונמיה קהילתית ואוטונומיה הורית. על כל הדברים הללו אילחם עד טיפת דמי האחרונה גם אם אני לא מתה למשל על הפרדה מגדרית בבית ספר יסודי או ביה"ס תיכון. זו אופרה שונה לגמרי כשאנחנו יוצאות למרחב הציבורי - בהשתלבות במקומות עבודה. במוסדות ציבוריים כמו באקדמיה יש חובה למדינה לשמור על מינימום של שוויון לכולם והיא לא יכולה להבחין על בסיס לא רלוונטי, על בסיס מין. מספרית אם מסתכלים על גרף קצב הגידול של מספרי הסטודנטים משנת 2000, דרך 2012 שאז המל"ג נכנס לתמונה, זה אותו קצב, כלומר לא השתנה הרבה לא עם הסבסוד האדיר, לא עם זה שסגרו את המכללה שלך למרבה הצער, ולא עם ההשקעה בהפרדה מגדרית. לא בדקנו את האלטרנטיבה".
"אנחנו לא זהים, אנחנו שווים בזכויות שלנו ובמעשים שלנו", ביקשה עדינה להזכיר. "50 שנה עברו על מדינת ישראל ואף חרדי לא למד באקדמיה. אפילו לא חרדי אחד לא ניגש לאקדמיה, לא נשים ולא גברים. האם את מוכנה לחזור לימים ההם? התחלתי עם 23 נשים, היום יש 19 אלף שמסיימים כל שנה באקדמיה. יש היום מעל 200 אלף בוגרי אקדמיה בארץ. בשנת 2000 היו אולי 30 או 40. לא היינו יכולים להגיע לשם ללא ההפרדה הזו, החברה החרדית מפרידה יותר היום מאשר פעם. שאלתי את אבי, הרב עובדיה יוסף, מדוע בחתונה שלי לא הייתה מחיצה, חלק ישבו יחד וחלק לא. הוא אמר: 'בחתונה שלך הייתה רק משפחה'. היום מזמינים את כל העולם, מגיעים 1,000 איש, חייבים לעשות הפרדה. וזה לא לימודים, אלו אנשים שמגיעים לרגע לחגוג ונעלמים, ועדיין יושבים בנפרד כי הם זרים זה לזו. עדיין החברה מצביעה ברגליים. אין לך באוניברסיטאות בישראל ולו 10 אחוזים ממה שיש במכללות החרדיות. נכון שחמישים אחוז מהבוגרים הם בוגרי הוראה, אני מברכת על זה, על אף שהייתי מעדיפה שיהיו יותר מדעניות אני מברכת על זה".
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש
