חינוך ליהדות ליברלית ודמוקרטיה
עו"ד אורלי ארז לחובסקי שוחחה עם הרב אופק מאיר, מנכ"ל 'מרכז חינוך ליאו באק', על האופן בו מחנכים לערכים ליברליים באווירה מאתגרת • פרק 18
חינוך הוא אחד הדברים המשמעותיים בחייו של ילד בהפיכתו לאדם מבוגר. אך איך משלבים את ערכי התנועה הרפורמית עם התחום החינוכי? בפרק ה־18 בפודקאסט 'הרפורמיסטית' בהגשת עו"ד אורלי ארז לחובסקי, אירחה אורלי את הרב אופק מאיר, מנכ"ל 'מרכז חינוך ליאו בק', מוסד חינוך ליברלי ברוח התנועה הרפורמית, ויחד הבינו את הקשר בין החינוך ליהדות שמציעה התנועה.
"בתחילת שנות ה־80, אני נער בכיתה ט' בנוער העובד, מסתובב בשכונת נחלאות בירושלים", פתח הרב מאיר. "רק חולצה כחולה וגיטרה. יוצא מחורבה, מסתמן שזו הייתה קומונה של צופי תלם, ומישהו בשם עידו שאל אותי אם אני פנוי במוצ"ש, כי הוא צריך שאנגן באיזה אירוע. זו הייתה ההבדלה הראשונה שלי, ולמרבה האירוניה בשנה וחצי האחרונות חזרתי להבדלה במרחב הישראלי. לא ידעתי מה זו הבדלה. הסכמתי לבוא במוצ"ש, זה היה בקומה השנייה של קהילת הראל בשמואל הנגיד בירושלים. זה היה נראה לי הרבה חבר'ה, מאוד מגניב, בשמים, ריחות טובים, יין, בכיתה ט' זה היה מוזר שלא מדובר בתירוש. בדיעבד לקח לי 4-5 שנים עד שהפכתי לחלק מהתנועה - מבחינתי הייתי בצופים מוזרים, שעושים דברים מעניינים וכמה דברים פגניים במוצ"ש. הייתה תחושה של איכות, שהנעלם גדול על הגלוי. היה שם הכל, ההבדלה הזו. אף אחד לא ניסה לשנות אותי, אף אחד לא שפט אותי, השתמשו בכישרונות שלי, נתנו לי להוביל".
"הייתי צריך להבשיל כדי להגיד שאני רב"
בהמשך שיתף: "בדיעבד התפתחה השפה, הערכים והעומק. ועד היום אני מרגיש שכל יום אני מעמיק את עצמי, אני מתפתח, יש פה התפתחות. בגלל שגדלתי בחממה של צופי תלם די שנאתי רבנים בהתחלה, לקח לי הרבה מאוד שנים. עד היום כשאני רואה את השלט 'הרב אופק מאיר' בכניסה למשרדי אני שואל מי יושב במשרד שלי. הבחירה היא פוליטית, לא רוחנית. פוליטית במובן העמוק, מהמקום הזה של המשמעות. בשנים הראשונות לא פתחתי מכתבים ממשרד החינוך שלא כיתבו בהם את הרב אופק מאיר, למרות שבהתחלה זו הייתה ממש אמירה פוליטית. מהמוזיקה עברתי לחינוך ונהייתי מורה. גיליתי בית כנסת בתוך בית ספר, שזו הייתה חוויה לילד חילוני בירושלים, שהדבר היחידי המשמעותי בשבת כנער זו הבחירה איזו אבן תרצה לחטוף בדרך לסבתא וסבתא וחולון. אבן יהודית בכביש רמות או אבן ערבית בשייח' ג'ראח. גיליתי את האופציה של בית כנסת, אחרי שהיה כבר ניסיון של הבדלות וקבלות שבת בצופי תלם אבל זה היה רך כזה, אנטי רבני, אנרכיסטי, תנועת נוער. זה היה משהו אחר, לא קישרתי את זה לאופציה הרפורמית של תנועת מבוגרים. אחרי שנים רבות, כמעט 13 שנה, הייתי צריך להבשיל כדי להגיד שאני רב - אני ממילא רב אז למה לא להפוך את זה לרשמי?".
על מוסד החינוך 'ליאו באק', סיפר הרב אופק מאיר: "זה המוסד הרפורמי הראשון בישראל. בחזון של המקום אין את המילה חינוך. החינוך זה הייעוד שלנו, הקהילה זה החזון שלנו. החינוך זה הטקסט. ומה שנותן את המשמעות זה הקונטקסט. אני רוצה להאמין שלא רק הלא יהודים מרגישים בנוח, וגם מי שלא מסכים בדעתי מבחינה פוליטית מרגיש בנוח. יש מרחב בטוח ואנחנו מצליחים, בוודאי ברמת הצוות ולדעתי גם ברמת התלמידים, לעלות את השיח משיח מפלגתי מפלג לשיח פוליטי ערכי. אין ערכי שהוא לא פוליטי. אין נטרלי, אין חיה כזו. זה כמו הווה בעברית - זה או היה או יהיה. הנחת העבודה בסוף כשאני נכנס ללמד, היא שאני אומר לילדים 'אני לא מלמד אותכם יהדות, אלא רק אותי. בואו נהיה גלויים, אמיתיים, אתם לומדים אותי ואל תאמינו לי'. אין לי דרך ללמד משהו אחר. אני בודק את גבולות השיח גם עם עצמי, מה מותר לי לומר, מה ראוי ומה לא. לא פעם אני מתקן בעקבות הערות, בעיקר מבוגרים".
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש
