יש לי חולשה לגנרלים
הסופרת מיכל זמיר חובקת את ספרה השישי 'חולשה לגנרלים', ומסבירה: "זו לא ביוגרפיה – זו נובלה עם יסודות אוטוביוגרפיים"
הרומן 'חולשה לגנרלים', ספרה השישי של הסופרת מיכל זמיר, שואב את השראתו מהחיים עצמם – ומביא את סיפורה של בתו של ראש המוסד, הנעה בין ילדות בצל אנשי צבא וביטחון לבין התבגרות וניסיון לבנות זהות אישית במרחב תובעני.
העלילה נפרשת דרך עיניה של ילדה, ובהמשך של אישה צעירה, המתבוננת על הסביבה הגברית הקשוחה בתוכה גדלה – בתוך שכונת צהלה בצפון תל אביב.
היא שייכת לעולמם, גם אם אין לה חלק ממשי בו – ומנסה לבנות לעצמה חיים בתוך גבולות המרחב שצמח סביבה.
רבקה מיכאלי שוחחה עם זמיר על הספר החדש, ועל החיבור שבין האישי לעלילתי. "אנשים שואלים אותי אם זו ביוגרפיה, אבל ביוגרפיה זה החיים המדויקים", הסבירה. "ואני כל הזמן מסתבכת בניסיונות לתאר מה זה. אני אומרת – זו נובלה עם יסודות אוטוביוגרפיים".
"זה לא רומן מפתח במובן הזה – אני לא תופסת את זה ככה", הדגישה. "אדם עושה שימוש בחומרי חייו, ואני לא מתחסדת. את רוב הקריירה הספרותית שלי השקעתי ביצירת מוניטין גרוע".
"זו מין ילדה שמתארת סיפור התבגרות וחניכה מאוד ישראלי", סיכמה זמיר. "זה לגמרי חומרי החיים שלי – ומה שהופך את זה לספרות זה המבט של הדמות".
