דני אנגל, אחיו של רונן אנגל שנחטף ונהרג ב־7 באוקטובר, התראיין ל־103fm ותיאר את כאב המשפחה, תחושת ההפקרה והייאוש מהממשלה והנהגת המדינה. לדבריו, רונן נהרג בביתו, גופתו נחטפה לעזה, ואשתו קרינה ובנותיהם נחטפו גם הן – ושוחררו לאחר 52 ימים בשבי חמאס.
"רונן, עד כמה שאנחנו יודעים, נהרג בתוך הבית שלו, הוא היה חמוש ונלחם. הגופה שלו נחטפה לעזה, ואשתו קרינה ושתי הבנות שלו אחרי זה נחטפו גם לעזה, בנפרד, וחזרו אחרי 52 יום. תום, הבן הבכור, היה באותה שבת בחווארה, בבסיס", סיפר אנגל. "אני מספר את זה כי אני צריך להאמין בזה בעצמי, אני צריך לשמוע את זה, אפילו כשאני אומר את זה. זה פשוט כבר לא הגיוני – הפקירו אותם באותה שבת וממשיכים פשוט להפקיר אותנו כל הזמן".
בהמשך תקף את התנהלות הממשלה: "יש פה כל כך הרבה בעיות שאני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל, אבל חד משמעית – יש לנו ראש ממשלה וממשלה, שאו שהם לא בני אדם, או שהם עושים לעצמם איזו מניפולציה – 'בואו נהפוך את זה למספרים, נשחק עם בדידים'. אני לא יודע מה, הבעיה שזה לא בדידים – אלה כמויות מטורפות, ומבחינתם אנחנו כאילו שקופים. משרתים איזו מטרה שלהם, אבל בתכל'ס זה לא מעניין אף אחד – ואנחנו צועקים ובוכים ושום דבר פה לא קורה".
על השאלה אם התייאשו ענה: "לא, ממש לא התייאשנו. אני מתאר את המציאות. אנחנו לא נפסיק ולא נשכח. אני רוצה את הגופה של רונן פה, אני צריך לסגור את המעגל הזה – קודם כול בשביל קרינה והבנות ותום ואנחנו. אי אפשר לסבול את הרעיון הזה שממשיכים להפקיר אותנו, ויש שם אנשים חיים – ומפקירים אותם. הנרטיב והסיפורים שמספרים לנו פה כבר לא הגיוניים בשום צורה".
"וכל המלחמות בין האנשים פה – הבכירים, וצה"ל, והממשלה – מה קורה פה?", הוסיף בזעם.
על ההתמודדות היומיומית של המשפחה: "יום, יום. כל יום דואגים שיהיו בתעסוקה, מרגישות יותר בסדר – אבל יום ככה, יום ככה. אתה לא יכול לדעת בכל רגע נתון מה קורה. אני מתפקד, אבל כשאתה נעצר רגע לחשוב על זה – זה משבש אותך".