"נכון להיום המשטרה איבדה את עצמאותה"
רנ"צ בדימוס משה קראדי, לשעבר מפכ"ל המשטרה, על השר בן גביר: "הגיע הזמן שהמפכ"ל יכריז על יום העצמאות ויבין שהוא מנהל את הארגון ולא השר"
רנ"צ בדימוס משה קראדי, לשעבר מפכ"ל המשטרה, מתח ביקורת חריפה על תפקודו של השר לביטחון הלאומי איתמר בן גביר והתייחס לפגיעה שנגרמה לדבריו לעצמאות המשטרה בתקופת כהונתו.
"אני אומר את זה בצער רב, הרושם שלי שנכון להיום המשטרה איבדה את עצמאותה. אחד המרכיבים החשובים ביותר למשטרה זו עצמאות - ועיוורת צבעים פוליטית. זו משטרה של מדינה ולא משטרה של ממשלה. כפי שאני רואה את הדברים וכפי שאני יודע, השר לביטחון הפנים נטל ממנה את עצמאותה, והוא מאוד מאוד מעורב בניהול המשטרה, דבר שגם על פי החוק... אני מזכיר לכם שהיועצת המשפטית התנתה את זה במהלך הגישור לקראת התשובה לבג"ץ, ולמרות זאת אנחנו רואים שרק לפני יומיים – השר כינס אליו את מפקדי המחוזות, ללא נוכחותו של המפכ"ל, ואמר להם: 'אני מיניתי אתכם ולכן אתם תפעלו לפי המדיניות שלי'. זה בניגוד לסיכום עם היועצת המשפטית לממשלה", סיפר.
לדבריו, תפקיד המפכ"ל הוא לעמוד על עצמאות הארגון גם במחיר עימותים: "אני חושב שהגיע הזמן שהמפכ"ל יכריז על יום העצמאות ויבין שהוא מנהל את הארגון ולא השר, ויש לו את הזכות והחובה החוקית לומר את זה לשר ולהגיד לו: 'אני מכיר את חמשת המפכ"לים שהיו לפניי ואלה שהיו אחריי, אין מצב שבו מפכ"ל ושר לא הגיעו לעימותים סביב הסוגיה מי בעצם נושא באחריות לניהול המשטרה'. יש נטייה טבעית של השרים לנהל את המשטרה – תפקידו של המפכ"ל לחסום אותו ולהודיע לו שזה הקו שאותו הוא לא עובר, גם במחיר של עימותים, וזה כרגע לא נראה שקורה".
כשנשאל אם הוא מאוכזב מהמפכ"ל הנוכחי, אמר: "אני לא מחלק חוות דעת לכאלה שישבו על הכיסא שאני ישבתי. אני חושב שהמפכ"ל צריך להתנהל ביתר עצמאות ולנהל את הארגון כמפכ"ל ולא כעוזר השר".
"בן גביר עוסק יותר במניעת החזרת החטופים"
במהלך השיחה התייחס קראדי לתפקוד השר בן גביר עצמו: "אנחנו זוכרים איך בן גביר הגיע לתפקידו עם הצהרות שתהיה פה משילות וריבונות והוא יחסל את הפשיעה. ומאז שהוא נכנס לתפקידו אנחנו רואים שהנתונים רק הולכים וגדלים, ואנחנו רואים שחוץ מסיסמאות וסיפורים – לא קורה שום דבר. אבל צריך לומר ביושר – הוא בנה קריירה פוליטית מרשימה על גבה של המשטרה, וכנראה הוא ממשיך ליעד הבא".
לדבריו, תופעת הפשיעה רחבה בהרבה מהמנדט של המשטרה לבדה: "תופעת פשיעה היא לא דבר שמתחיל ומסתיים במשטרה. היא תופעה מאוד רחבת היקף שמתחילה בבית, עוברת למערכת החינוך, מכאן למערכת אכיפת החוק – שהמשטרה היא רק חלק ממנה. באכיפת החוק כל החוליות חלשות – גם המשטרה, גם הפרקליטות וגם בתי המשפט, ולכן הטיפול קטן. כשאני מתייחס לחלק שבן גביר אחראי עליו – אז הוא יותר מהכפיל את המספרים. תופעות הפרוטקשן הולכות וגדלות, ואנחנו שומעים סיפורים על 'הקמתי 200 כיתות כוננות וחילקתי והבאתי' – אז זה לא בדיוק ככה, זה יפה בהצהרות. הוא עוסק יותר במניעת החזרת החטופים, בהמשך המלחמה בעזה. המשרד לביטחון הפנים כבר קטן עליו מבחינת השאיפה הפוליטית, ולכן אלה התוצאות".
"המפכ"ל אמר בהזדמנות מסוימת שהוא לא סופר גופות – והוא צודק, כבר אי אפשר לספור את הגופות"
"המשטרה נשענת על שני נדבכים – על אמון הציבור ועל הרתעה. ככל שההרתעה קורסת, ארגוני הפשיעה מרגישים כר יותר נוח ופורה לפעול. כשאנחנו נכון להיום חמישה חודשים עם 136 תיקי פרוטקשן, רק בשניים הוגשו נגדם כתב אישום, וכשאנחנו כבר עם למעלה ממאה נרצחים – שזו כמעט הכפלה של תקופה קודמת – אין סיכוי שחוקרי המשטרה, שהם טובים ומצוינים, יצליחו לפענח, כי להקים צוות חקירה על כל רצח זה דבר מאוד מורכב. וכשתיק עולה על תיק ועולה על תיק – אתה כבר לא זוכר מה היה בתיק השלישי. שוטרים וחוקרים טובים פורשים מהמשטרה, מצטרפים אליה מעט שוטרים לא מנוסים – ולכן הפער ילך ויגדל, וכושר ההרתעה ילך וירד".
לדבריו, המשטרה לא מצליחה למנוע את מקרי הרצח בעולם הפלילי – שם לטענתו היא דווקא כן צריכה להיות נוכחת: "צריך לזכור שהמשטרה נמדדת לא רק במקרי רצח – ודרך אגב, לא את כולם ניתן למנוע. אני זוכר שהמפכ"ל אמר בהזדמנות מסוימת שהוא לא סופר גופות – והוא צודק, כבר אי אפשר לספור את הגופות, זה יותר מדי. תפקידה של המשטרה בתחום הזה הוא מניעה. בואו נעשה הפרדה בין מקרי רצח, למשל של בני זוג, או קטטה בדרך או דברים נוספים – אלה דברים שהמשטרה לא יכולה לצפות אותם, לא יכולה למנוע אותם. דווקא בעולם העברייני, בחיסול חשבונות – כמו המקרים שהיו בג'לג'וליה ובלוד ובקלנסווה – אלה מקרים שהמשטרה כן יכולה למנוע ככל שהיא שולטת במודיעין של ארגוני הפשיעה. ואנחנו רואים שגם כאן – המודיעין של המשטרה מאוד חלש. היא לא מגיעה למידע הזה, היא לא מונעת אותו".
