"החלום שלי זה כבר לראות על כל המסך: 'יש עסקה'"
רוחמה בוחבוט, אימו של החטוף אלקנה, שיתפה על רקע הדיווחים על עסקת חטופים: "אנחנו ניזונים רק מהתקשורת, וזה עוד יום של אופטימיות"
המשא ומתן לעסקת חטופים ממשיך בימים אלה, ואתמול (ג') אמר ראש הממשלה נתניהו כי 'יש התקדמות משמעותית', אך הבהיר כי עדיין מוקדם לנטוע תקוות. רוחמה בוחבוט, אימו של החטוף אלקנה בוחבוט, סיפרה על הקושי הרב שאיתו היא מתמודדת.
"זה מטלטל כמו כל יום. לא קיבלנו עדכון מאף אחד. כרגיל – אין חדש. אנחנו ניזונים רק מהתקשורת, וזה עוד יום של אופטימיות. אנחנו מתחילים לטפס על ההר שוב – הבעיה היא שהרגליים כבר לא נושאות את כל זה. ולצפות ולצפות ולחכות ולהקשיב כל שעה לחדשות... החלום שלי זה כבר לראות על כל המסך: 'יש עסקה'", אמרה רוחמה.
את עדיין מאמינה?
"מה זה מאמינה? זה הדבר היחיד שאני נשענת עליו כל הזמן – רק על להאמין. זה מה שנותן לי תקווה לאותו יום שאני קמה, זה מה שמחייה אותי".
ביקשתם פגישה עם ראש הממשלה? נגיד, אחרי מה שהוא אמר אתמול – כדי לבדוק על מה הוא מתבסס?
"לא, לא ביקשנו פגישה איתו. אין סיכוי גם, בטח לא להיפגש בימים אלה. הוא טרוד פה במיליון ואחד דברים שהם לא החטופים. זה לא שהוא מתעסק רק איתנו, ואז אפשר לפגוש אותו ולבקש פה ושם פגישה. יש פה בעיה רצינית – עם פיזור הכנסת, לא פיזור הכנסת, עם החרדים, לא חרדים... לא יודעת. כל המדינה בתוהו ובוהו".
היא המשיכה לשתף בקושי הרגשי: "להגיד לך אם אנחנו יודעים מי יהיה ברשימה, מי כותב את הרשימה – אף אחד לא מעדכן אותנו, וזה גם עוד מתח בפני עצמו. אני לא מקנאה באלה שהולכים לרשום את הרשימה, כי במקרה שלנו – אנחנו יודעים בוודאות שהיה פה מחדל. ברשימה שהייתה של ה־33 ההומניטריים, אלקנה היה צריך להיות ברשימה הזאת, והוא לא היה ברשימה, למרות כל המאמצים שעשינו והכול. יש פה עוד אבות שלא אמורים להישאר בעזה – הם היו אמורים להיות כאן. אני מדברת על האבות שהם חללים. גם הילדים שלהם לא מבינים עוד מה קורה ומחכים לחתיכת אבן לבכות עליה. אני לא מדברת רק על הארבעה החיים – יש פה עוד תשעה אבות חללים, שהילדים שלהם ממתינים גם".
על ראם, בנו של אלקנה, סיפרה: "אתמול יצאתי להביא אותו מהצהרון, וסיפרנו לו בדרך – אני וכלתי השנייה – שאוריאל נוסע, חוזר לאמריקה ביום שני, כי הוא צריך לעבוד ולהסתדר. וכשאבא יבוא, אז הוא שוב ייקח מטוס ויבוא. אז ילד בן חמש עונה לי: 'סבתא, אבל הם לא רוצים להחזיר אותו. סבתא, את יודעת כמה הם?'. אז הוא אומר לי: '59'. לא העזתי להמשיך לפתח איתו את השיחה, כי לי כבר אין תשובות לילד, ואז עברנו למשהו אחר. אמרתי לו: 'בוא, הולכים לגלידה'. זה פשוט לא להאמין".
