אם החטוף על השר דרמר: "לא בוטחת בכוונות שלו"
ויקי כהן, אימו של נמרוד החטוף בעזה, בביקורת קשה: "לא נותן לאנשים לדבר. כל כך הרבה זמן ומה? אפס" • על בנה: "אני כל כך חרדה וזה באמת מתיש"
סוגיית החטופים ממשיכה להטריד את כל הציבור הישראלי. לאחר 611 ימים של מלחמה כל החטופים עדיין לא שבו הביתה. ויקי כהן, אימו של החטוף נמרוד כהן, התייחסה לתחושות הקשות שקיימות בקרב משפחות החטופים, לאכזבה מהדרג המדיני ולתקווה לראות את היקרים להם שוב בבית.
בפתיחת דבריה דיברה כהן על ההצהרה המצמררת של עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן צנגאוקר: "אי אפשר לתאר, זה פשוט שובר את הלב. אני כל כך חרדה לגורלו של נמרוד ושל כל שאר החטופים שנמצאים שם. לראות את התמונות של מתן ולשמוע את הזעקות של עינב – זה פשוט שובר את הלב. כולנו נמצאים בסיוט הזה 611 ימים, זה פשוט בלתי נתפס".
"לא רואה את התוכנית, איך מחזירים את הבן שלי נמרוד – חוסר ודאות שפשוט הורגת"
לאחר מכן התייחסה כהן לניהול המשא ומתן ולמתח הרב בקרב משפחות החטופים: "אנחנו לא מקבלים מידע ממה שקורה במשא ומתן. אלה הודעות כלליות שמקבלים מהמנהלת, שמנסים להגיע למשא ומתן ולהתניע תהליכים. בשיחות שהיו לי עם גל הירש הוא אמר לי שיש לחמאס כל מיני דרישות. הוא לא מוכן להחזיר את כל החטופים ולהתפרק מנשקו, לכן הם ממשיכים בלחץ הצבאי כדי לנסות להכניע את חמאס".
"קשה לי לקבל את הדברים האלה. אני לא רואה את התוכנית – איך מחזירים את הבן שלי נמרוד, חייל שהתגייס להגן על המדינה, כשיש כל כך הרבה אחרים שמשתמטים והמדינה נותנת חסות לזה. זה פשוט דבר שגם מקומם, וזהו – אין תשובות. אנחנו באוויר. חוסר ודאות שפשוט הורגת. אנחנו רוצים את הילדים שלנו בחזרה הביתה, ואפשר לסיים את זה", אמרה בהמשך.
"השינה שלי טרופה, אני קמה ונרדמת בלילה כמה פעמים, אבל חייבת כל בוקר לקום ולהיאבק"
נוסף על כך, כהן תקפה בחריפות את השר הממונה על המשא ומתן רון דרמר: "הוא לא נותן לאנשים לדבר ולהתבטא. שמענו לא מעט שהוא ניסה לסכל עסקאות. אני לא בוטחת בכוונות שלו ובמה שהוא עושה. כל כך הרבה זמן הוא בתפקיד שלו, ומה? יש עסקה? אפס. הם עדיין שם".
עוד הוסיפה: "השינה שלי מאוד טרופה. אני קמה ונרדמת בלילה כמה פעמים. בבוקר אני קמה, וקשה לי לקום בבוקר, אבל אני חייבת לקום. אני צריכה להיאבק על נמרוד ולעשות כל דבר כדי להחזיר אותו. אז זה לקום ליום שלם של פעילויות, לפעמים לצאת בבוקר ולחזור בערב – וזה מתיש, באמת. אין מילים לתאר את זה. החיים לגמרי נעצרו. קורים דברים, אבל אנחנו ב־7 באוקטובר, והלב שלנו עוד שם. קשה לנו להמשיך בחיים כשנמרוד לא איתנו. אנחנו רוצים אותו בחזרה הביתה כדי שנוכל להמשיך איתו את החיים. זה לעולם לא יהיה מה שהיה לפני ה־7 באוקטובר. החגים זה לא חגים, ולא ימי שישי שאוכלים יחד ארוחת ערב. אין כבר את הדברים המשפחתיים שהיו לנו. אי אפשר לעשות את זה כשהוא לא איתנו".
לבסוף ציינה את החשיבות הגדולה בהשארת סוגיית החטופים כל הזמן בתודעה: "חשוב שהנושא יישאר כל הזמן בתקשורת. חשוב שאנשים יזכרו שיש 55 חטופים שנמצאים שם. יש משפחות שמחכות. חשוב לנו כחברה ולחוסן של החברה שלנו. אנחנו לא נוכל להמשיך הלאה. אני שומעת את זה מהרבה אנשים שלא יכולים להמשיך הלאה בחייהם. קשה להם עם המצב הזה, ורוצים שכולם יחזרו. וגם החטופים השבים – גם הם צריכים שהם יחזרו. צריך להשאיר את זה כל הזמן בתודעה, שכל הזמן יהדהד, גם בארץ וגם בחו"ל, במשלחות. עכשיו זה דורש המון משאבים וכוחות, אבל אנחנו צריכים את העזרה שלכם – התקשורת והציבור".
