מני בגר, יוצר, זמר ומפיק מוזיקלי, הוא אחד מעמודי התווך של הרוק הישראלי בשנות ה־70, ה־80 וה־90, אמן שנחשב בשנות תהילתו לאחד הכוכבים הגדולים במדינה עם שלל להיטים, בהם 'זה היה ביתי', 'בוקר של חמסין', 'הולך למערב', 'אהבה בוערת', 'הלילה לבד', 'עייף מכדי לקום', 'דואט פרידה' (עם גלי עטרי), 'אין לי זמן' ו'אהבה בוערת'.
עם קול חם, נשמת רוקנ'רול והמון רגישות פילס בגר, שהתפרסם לראשונה כסולן להקת הרוק 'גן עדן', את דרכו אל לב הקונצנזוס.
אבל לצד הקריירה המצליחה היו גם מהמורות: שירים שלא זכו לחשיפה נאותה ולא הצליחו, תאונת דרכים ששינתה את חייו, שינויי הזמנים והאופנות, ובעיקר הצורך שלו להתפרנס ולקיים את משפחתו, גם אם זה לא דרך המוזיקה. לעולם בגר לא ויתר על היצירה, הכתיבה, ההלחנה, ההקלטה וההופעות, אבל לא תמיד, בייחוד אחרי שנות ה־80, שם את היצירה במרכז חייו ואולי זו אחת הסיבות שהוא פחות מימש את מלוא הפוטנציאל הגלום בו.
אבל זה לא משנה. בגר, שקולו עוצמתי כתמיד, עדיין סוחף אחריו קהל רב שמגיע מכל רחבי הארץ לראותו מופיע, מקליט שירים חדשים שזוכים להשמעות ברדיו וברשתות החברתיות ובעיקר מוכיח, בכל פעם מחדש, כי הוא כאן כדי להישאר.
בפרק זה של ההסכת 'מילים ולחן' בדיגיטל של 103fm הקדיש דודי פטימר שעתיים ליצירותיו של בגר לאורך הדרך, מהשיר הראשון ועד האחרון (עד כה), שוחח עם בגר עצמו על היצירה, על הקריירה, על השירים ועל מעשיו בימים אלה כאמן וכמנהל אולפן חזרות והקלטות בתל אביב, ויחד הם חזרו אל פרק חשוב בתולדות הרוק הישראלי.
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.
לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן.