זרמים נפרדים, מדינה אחת
האם זרמי החינוך השונים במערכת החינוך מעיבים על הניסיון ליצור אחדות? • ד"ר אדם קלין אורון, ד''ר תמי הופמן ורוחמה גבל רדמן על הסוגיה • פרק 15
החינוך בישראל מפוצל לכאורה לארבעה זרמים: ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי ולא יהודי. בפועל, ישנם עוד תתי זרמים נוספים, המובילים לכך שבתום שנות הלימוד, יהפכו אותם תלמידים למבוגרים שונים לחלוטין. כיצד נוצרו החלוקות הללו, ומהו האופן בו חרף זרמי החינוך השונים תיווצר מדינה מאוחדת? בפרק ה־15 בפודקאסט 'יריב ראוי', אירח ד"ר אדם קלין אורון ממכון ון ליר באולפן 103fm את ד''ר תמי הופמן, מנהלת התוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במכללת סמינר הקיבוצים, ורוחמה גבל רדמן, ראש האולפנה 'אור תורה' נווה חנה, ולשעבר מנכ''לית עמותת 'יסודות' במכללת 'הרצוג'. יחד, ניסו להבין את הדרך ליישב בין אותו הבדל לניסיון לאחד.
"אני רוצה להתעכב על המילה זרם, או זרמים חינוכיים", פתחה ד"ר הופמן. "אני חושבת שבשיחה על חינוך ועל המצב היום, יש בלבול בין משמעויות המילה זרם. ההיבט הראשון הוא המשפטי - יש מבנה משפטי־ארגוני שמוגדר בחוק, ממנו מתחייבים מנהלות, תקציבים, רמת פיקוח ולפעמים גם תכנים. ההיבט השני הוא הערכי, האידיאולוגי, המתייחס לתכנים ולמה לומדים. הערבוב בין שני אלה תמיד היה שם, אבל היסטורית הכוונה הייתה לייצר מערכת חינוך ממלכתית אחת, המבטלת את המצב שהיה קיים לפני. מערכת החינוך הישראלית היא אחת הסיבות שבגנה אנו נמצאים במצב שאין שום דבר שמחבר בין כל בוגרי מערכת החינוך שמסיימים 12 שנות לימוד. גם כשנדמה שיש משהו משותף המשמעויות שונות, לכן, מערכת החינוך המפוצלת הזאת היא חלק מהבעיה וחייבת להיות חלק מהפתרון".
בתגובה, טענה גבל רדמן: "עצם זה שיש מערכת חינוך שמנוהלת על ידי פוליטיקאים ופוליטיקה, יש בזה טוב, כי ככה משיגים תקציבים, ויש בזה אתגר ולפעמים רע, כי הפוליטיקה מתנהלת כמו פוליטיקה. החומר ההכרחי ללמידה על מנת לייצר אזרח או אדם אפקטיבי, שותף, חכם, בונה עולם, משנה מציאות, אדם יודע, לבין מערכת החינוך, יש קווים משותפים, אבל חינוך זה אירוע אחר. אפילו מהמילים הוראה, להורות, זה הידע - קח אותו, וחינוך זה מלשון חונכות, בוא איתי, נלך את הדרך. אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לשאול האם אנחנו אנשי הוראה או מחנכים. בעולם מתוקן, הייתי מצפה ששרי החינוך יהיו אנשי אשכולות. שלא יהיו פוליטיקאים, שהוועדה הפדגוגית העליונה תצליח לכנס אליה עוד אנשי אשכולות. אנחנו בעולם פוליטי, עולם של מריבות".
בסיום הפרק, הדגישה ד"ר תמי הופמן: "מערכת החינוך היא מערכת נורא מסובכת. מורים, מנהלים, מורות וגננות מתמודדים עם קשיים, אנשים לא מבינים את זה בכלל, והמשחק הדמוקרטי הוא אכן גם משחק על קופת התקציבים. יש בזה גם דברים טובים, השאלה היא הגבולות והמינון של הדבר הזה".
עריכה: גיא רביב ומיכל קדוש
