הבוקר (ד') הגיעה טיסת החילוץ הראשונה שהחזירה ישראלים שנתקעו בחו"ל לארץ. עם זאת, נשארו עדיין המוני ישראלים שמעוניינים לחזור. אור, אימא חד הורית לשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שיתפה בתחושות הקשות, ואירה כהן אילייבסקי, חברתה, גם אם חד הורי, סיפרה גם היא על הקושי.
"יש לי ילד בן שש על הרצף האוטיסטי בתפקוד בינוני. צריך להבין שילד על הרצף שנפרד מדמות עיקרית זה ילד שצריך לעשות לו תוכנית. אנחנו פשוט בנינו תוכנית בשביל לאפשר את שלושת הימים האלה והוא פשוט משתגע, הוא לא מבין מה קורה בכלל", סיפרה אור.
"יש לי מסמכים רפואיים שמעידים על שניים מהילדים שלי בצורך שלהם להיות עם אימא. אני הדמות המרכזית, אני כמעט הדמות היחידה שהם רואים ומכירים יום-יום. ברגע שכל זה קרה אנחנו לא חשבנו שזה יימשך כל כך הרבה", הוסיפה.
אירה ציינה כי "אנחנו כבר היינו מעל ישראל. ב־12 ביוני כשזה הכול קרה, היינו מעל ישראל. לא היה שום טופס שנתנו לנו למלא לגבי חילוץ, שום מסמך רפואי". אור הוסיפה בייאוש: "אני גם מרגישה אשמה שהייתי צריכה רגע לצאת מכל הטירוף הזה ולנשום אוויר לשלושה ימים ופתאום קורה כל הדבר הזה. אנחנו כבר 10 ימים לא ראינו אותם ואני לא מצליחה להבין למי אני צריכה להיות מקורבת, איפה צריכות להיות לי קומבינות, למי אני צריכה לשים מתחת לשולחן כדי שיבינו שזה גם מקרה הומניטרי. זה פשוט מרגיש לי שמי שצריכים אותו מביאים אותו, אבל מי שצריך, אז לא, וזה בדיוק המצב".
לדברי אור, "הילד שלי נושך את עצמו, דופק את עצמו בכל מיני דברים, הוא צורח, הוא בוכה, הוא עושה פיפי במיטה, הוא כל היום בטלפון ואפילו קשה לי לראות אותו בווידאו כי כשאני רואה אותו בווידאו אני מתחילה לבכות. אני דמות כל כך חזקה עבור הילדים שלי, אין דמות אחרת. יש להם אבא, אבל המפגשים הם מאוד מצומצמים ואין אפשרות שהמפגשים יהיו רחבים יותר".
אירה שתקועה בלרנקה לאחר שטיסת אלעל שהייתה עליה עם חברתה אור הסתובבה באוויר בערב המתקפה: "אנחנו שתי אימהות חד הוריות, ניסינו הכול, אין לנו מושג איך לחזור לילדים שלנו" | אור: "החוסר יכולת להיות שם והמחשבה שאי אפשר להגן עליהם, למי אני צריכה להיות מקורבת? איפה צריכות להיות לי… pic.twitter.com/JXtFrAPP1T
— 103FM (@radio103fm) June 18, 2025
בהמשך אירה הסבירה על המצב המורכב: "אתם לא מבינים מה קורה פה, אין פה דירות. היום אנחנו עוברים דירה שלישית כבר, עזבו את הנטל הכלכלי, גם כל הטרטורים האלו, אתה לא יודע איפה אתה נמצא מחר. כבר צחקנו שעוד מעט ניקח קרטון ופשוט נישן בחוץ כי אין דירות, כולם העלו מחירים. יש איזה נרטיב שרץ בישראל, שכל מי שנמצא בחו"ל עושים חיים, זה לא ככה. יש פה המון אנשים כמוני, אלה אימהות שנתקעו בלי יכולת לחבק את הילדים שלהם, שומעים שם אזעקות, הם בחרדות ואין שם את העוגן כמונו שמרגיע אותם ונמצא איתם, קשה לנו".
מה את אומרת לילדים?
"שהם גיבורים וכל הכבוד להם ואנחנו מסבירים להם כמה חשוב להיות בממ"ד ואמרנו להם להיות מתחת לשמיכה כי ראינו מה קורה שם, גם מי שנמצא בממ"ד, עם ההדף שהכול יכול להתפוצץ לך שם בפנים. אנחנו בחרדות, אין לכם מושג, המצב מאוד קשה. הכי כאב לי כשפתאום הסתבר שיש באמת אלפי ישראלים שכנראה היום כבר טסים, מי החליט מי טס ראשון? אף אחד לא שמע את הקול שלנו. מסתבר שהייתה בכלל ועדה באל על שהם החליטו, על סמך לא יודעת מה מי טס ראשון. אף אחד לא שמע את הסיפור שלנו".