אל"מ (מיל') אופיר כהן, מסביר פיקוד העורף, שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב על קיצור ההתרעות של פיקוד העורף לאזרחים.
"זו לא החלטה שהתקבלה בגלל שזה נוח לקבל את ההחלטה הזאת, זו החלטה שהתקבלה בגלל שאין ברירה. כפי שהסברתי אתמול, ההחלטה הזו התקבלה בגלל שכרגע יש לנו קושי בזיהוי שמונע מאיתנו לתת את ההתרעה המקדימה הזו כל הזמן. יכול להיות שבחלק מהמקרים נוכל לתת אותה, ואני גם מדגיש ואומר שברגע שאנחנו נוכל לתת אותה, אנחנו ניתן אותה, אבל כרגע אנחנו לא יכולים לתת אותה ברוב המקרים, וזה מביא אותנו למצב שאנחנו מקצרים באמת את הזמנים", אמר.
אתה יכול להסביר למה?
"האמירה הכללית שאני יכול לומר, שזה קשור בקושי בזיהוי. יש לנו כרגע קושי בזיהוי, הקושי הזה לא מאפשר לנו לתת את ההתרעה הזו בכל המקרים. אם היה קיים המידע והיה קל לנו לייצר אותו, אז לחלוטין הוא היה עובר והיינו נותנים את הדריכה הזו. היא נורא חשובה וראינו אותה בצורה מאוד חיובית, כי בסופו של דבר היא אפשרה לאנשים להתקדם למרחב מוגן תקני, אם אין להם מרחב מוגן בבית".
בהמשך התייחס לשינוי כמות הטילים שנורים בכל מטח: "אנחנו נמצאים במלחמה, היא דינמית ויהיו בה שינויים כל הזמן. גם האויב משנה את ההחלטות שלו ומקבל החלטות שרלוונטיות בכל פעם ובכל יום לעת הנוכחית. בסופו של דבר כשאנחנו נמצאים בבית, אנחנו צריכים להבין שהכול יכול לקרות. יכול להיות טיל אחד, יכול להיות מצב של 10 ויכול להיות מצב של 200. בהיבט היכולת, היא קיימת והסיכון קיים, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לכל האופציות האלה".
מה עושים כשנמצאים בשטח פתוח?
"כל בוקר אנחנו רואים יותר ויותר תנועה על הכבישים. אני מזכיר שאנחנו נמצאים כרגע במדיניות התגוננות המחמירה ביותר שהייתה מקום המדינה. אין שום שחרור, אנחנו עדיין במדיניות התגוננות מחמירה שאומרת - אין פעילויות חינוך, אין מקומות עבודה, אלא אם כן אלה מקומות עבודה ששייכים למשק החיוני, ואין התקהלויות. אנחנו עדיין נמצאים בסיטואציה מאוד מסוכנת. אנחנו רואים לצערי כל בוקר יותר ויותר מכוניות על הכבישים, והדבר הכי גרוע שיכול להיות זה שעכשיו מתעופף טיל שמגיע לאזור מסוים ליד כביש, ליד צומת עמוס, ושם אנחנו נמצאים באיזשהו פקק תנועה או צוואר בקבוק, האסון שיכול להיגרם מזה הוא אדיר".
"לגבי מה עושים, לא יוצאים מהבית אם לא צריך. ברגע שאתה ברכב, יש לך את ההתרעה הראשונה של כ-10 דקות, אם אתה מקבל אותה, מייד תנסה לשפר למקום שתוכל להתגונן. אם אני עכשיו נמצא לקראת מחלף מסוים, ואני יודע שבדקות הקרובות צפויות להיות התרעות, אז אם אני יכול לרדת שם, אני ארד שם כדי להתקרב ליישוב הקרוב. זו בדיוק הפעולה שאנחנו צריכים לעשות ב-10 דקות האלה. אבל אם אין ואין לנו ברירה, וזה תפס אותנו באמצע הכביש, אז אנחנו עוצרים בבטחה בצד הדרך, יורדים מהרכב, שמים ידיים על הראש, נכנסים לאיזושהי תעלה וממתינים עד שיש הודעת שחרור", סיכם.