"הגמוניה ישראלית במזה"ת - אף אחד לא חשב שזה אפשרי"
פרופ' אייל זיסר (אוניברסיטת ת"א) על השפעות מבצע 'עם כלביא' באזור • על העולם ערבי: "הם רואים כוח צבאי בל יתואר אבל חוששים מבן גביר וסמוטריץ'"
עזה, לבנון ועכשיו גם איראן. ברקע הטבח של ה-7 באוקטובר והחטופים שעדיין לא חזרו הביתה ישראל צוברת עוד ועוד הישגים צבאיים ברחבי המזה"ת. פרופ' אייל זיסר, מומחה למזה"ת מאוניברסיטת ת"א, התייחס להתפתחויות ולהשלכות במזה"ת בעקבות המערכה שישראל מנהלת מול איראן.
זיסר הבהיר כי מסתמנים שינויים מפתיעים לשיטתו ברחבי האזור: "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר אבל הדברים הולכים ומסתמנים. אני לא מדבר על ההיבט הביטחוני והאיום האיראני, כל הדברים האלה נמוגו. לצד איראן כמפסידה גדולה צריך להזכיר את טורקיה אבל גם היא פחות חשובה ומשמעותית. לא נעים להגיד, לא נעים להתבטא כך, אבל במזרח התיכון הכוח מדבר. מה שאומרים בערוצי הטלוויזיה והרשתות החברתיות בעולם הערבי שיש כאן כוח צבאי בעל עוצמה שלא תתואר", טען.
"בהתחלה זה היה בקטן מול חמאס, אחר כך זה היה מול חיזבאללה ועכשיו מול איראן. ישראל מחליטה שהיא נכנסת בסוריה, אנחנו עושים בסוריה מה שאנחנו רוצים. אנחנו עושים באיראן מה שאנחנו רוצים. אנחנו עושים בעזה מה שאנחנו רוצים. זו הגמוניה ישראלית שאף אחד לא חשב שזה אפשרי. השאלה הגדולה היא מה עושים עם העליונות הזו? ולאיזה הישגים מדיניים וכלכליים מתרגמים אותה?", תהה.
"איראן עדיין עומדת – המכות שהכנו את האיראנים מאוד נקודתיות"
"קודם כול כשאנחנו אומרים שהנחתנו מכות על האיראנים צריך להגיד שאלה מכות מאוד נקודתיות אמנם קשות אבל איראן זה מדינה עם מיליון ושבע מאות ק"מ, ברוב התשתית המדינית והצבאית של איראן לא נגענו, איראן עדיין עומדת. אני אומר שבמכות לא רבות אפשר למוטט את הכלכלה האיראנית והאיראנים יודעים זאת. מה שהם עשו בעבר ברגעים דומים זה "להיכנע". הם יחכו שטראמפ ילך ושישראל תוריד מהלך. מה הם יעשו הפעם? הפעם זה מכה מאוד מהותית. זה כישלון איראני של 40 שנה. שואלים מה איראן ניסו להשיג ב-40 השנים האחרונות? מה המשטר השקיע את כל מאמציו? בין עם בעוצמה הגרעינית או בשלוחים, הכול קורס לנגד עיניו. לוותר ולהיכנע זה בוודאי יכול להיות מסוכן מבית. זו דילמה לחמינאי", הסביר זיסר.
"יש התלבטות האם לחסל את חמינאי. המשך ההסלמה יהיה קשה לנו אבל באיזה היבט הוא משרת את האיראנים. הם לא יכולים לעשות יותר ממה שהם עשו. לעומת זאת, ישראל עוד לא גירדה את מה שהיא יכולה לעשות", הבהיר בהמשך.
"כשהאבק ישקע ויתחיל חשבון הנפש באיראן – השעון של המשטר יתחיל לתקתק"
לאחר מכן, הסביר כי: "ברגע שמשפילים את המדינה, ברגע שיש סכנה למה שאתה תופס אינטרסים לאומיים, ראינו את זה בכל העולם גם בישראל, אין קואליציה ואופוזיציה. ההתקפה הזו איחדה את העם האיראני – זה לטווח הקצר. אני לא רואה שתוך כדי שאנחנו מפציצים שם התקוממות עממית. אין כוחות שמסוגלים להוביל את הדבר הזה אבל כשהאבק ישקע ויתחיל חשבון הנפש, אני לא יודע האם זה ימים או שבועות או חודשים יתחיל השעון לתקתק. התהליך שכולם יצביעו עליו לא בא תוך כדי המלחמה אלא בסיומה. המלחמה הזו כבר הפתיעה אותנו כל כך הרבה פעמים אז קשה לדעת. השיעים למשל בלבנון מתלכדים סביב חיזבאללה כי אין משהו אחר".
כמו כן, התייחס זיסר למעמד הנחות לשיטתו של מדינות ערב המזה"ת בעשורים האחרונים ולמעמדה המתעצם של ישראל: "העולם הערבי נמחה כגורם בעל משמעות. אנחנו שומעים את מדינות ערב אומרות משהו? מישהו מעניין אותו מה הן אומרות? הן יושבות בצד ונותנות לגדולים. אז באו איראן וטורקיה בראשית שנות ה-2000, ארדואן וחמינאי עוד פעם עם כל ההבדלים ביניהם רצו להחזיר את המזה"ת 2500 אחורה לאימפריה הפרסית או האימפריה העות'מאנית וגם זה נמוג עכשיו. ישראל, המדינה השולית, המדינה המאוימת, הופכת להיות מוקד הכוח של האזור. זה באמת מדהים".
לבסוף, הציג זיסר את הסיכויים לנורמליזציה וסיים באזהרה: "זה תלוי בנו בסוף, מה יהיה לנו להציע לעולם הערבי. לא שומעים את זה ממדינות ערב אבל כן שומעים מהן חששות. זה לא ישראל, אלה סמוטריץ' ובן גביר שמהווים איום גם להם. לכן, הם חוששים מישראל ששולטת במזה"ת ובראייתם צריך להרגיע אותם ולהסביר מה ישראל רוצה להשיג ואז ניתן להגיע להסדר משמעותי".
