"כל ההישגים עכשיו על הדם של הילדים שלנו"
חנה כהן, דודתה של ענבר היימן ז"ל, תקפה את האמירות המקשרות בין ה-7 באוקטובר להישגי הצבא: "אילו נקטו את הפעולות של היום, היה אפשר להציל"
על רקע הפסקת האש מול איראן, סוגיית החטופים עדיין נותרה על כנה ועשרות חטופים ישראלים עדיין נמצאים בשבי החמאס ברצועת עזה. חנה כהן, דודתה של החטופה ענבר היימן ז"ל, ביטאה את תחושותיה הקשות כלפי המדינה וההנהגה המדינית.
בתחילת דבריה שיתפה: "אנחנו בבעיה גדולה מאוד, צרה גדולה מאוד, כפי שציינתם ענבר נשארה אחרונה, היא הצעירה ביותר והיא היחידה שנשארה שם. אנחנו דורשים את ענבר, אנחנו כבר לא בשלב של לבקש. הבקשות כבר נגמרו. אנחנו דורשים את הילדה שלנו בחזרה הביתה. זו אות קלון למדינת ישראל".
"אנחנו דורשים את ענבר שלנו בבית, לא ייתכן אישה יחידה שנשארה מאחור"
כהן הבהירה: "אני נתלית בזה שזה הולך להסכם כולל. כולי תקווה. אנחנו כל כך למודי אכזבות גם כשחיסלו את סינוואר – אמרו לנו: 'זה מתקרב לשם - להסכם כולל', ושמחנו כל המשפחות, אבל זה לא הלך לשם בכלל. אנחנו לא רואים את הסוף. אנחנו דורשים את ענבר שלנו בבית, זהו נגמר. אנחנו לא נקבל את זה שענבר שלנו לא חוזרת הביתה. לא ייתכן כדבר הזה, לא ייתכן אישה יחידה שנשארה. לא שמעתי משהו קונקרטי, שום כלום".
"קשה, לא אגיד קשה אפילו כי לא הומצאה המילה לתאר את מה שאנחנו עוברים"
לאחר מכן הוסיפה: "זה קשה, אני לא אגיד קשה אפילו כי לא הומצאה המילה לתאר את מה שאנחנו עוברים. גם הפקירו לנו את הילדה ב-7 באוקטובר, גם רצחו אותה בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל, גם חטפו אותה, ואנחנו מעל שנה ושמונה חודשים. הילדה פשוט נעלמה ולא מחזירים אותה. אני לא יודעת אם לקרוא לזה מחדל. אני לא יודעת, אני אל מוצאת את המילים בכלל, הן הרבה יותר קשות".
לבסוף היא הדגישה: "כל הפעולות האלה יכלו להיעשות לפני 7 באוקטובר, כל ההישגים עכשיו על הדם של הילדים שלנו וזה חורה לי. את ה-7 באוקטובר היה אפשר למנוע אילו היינו נוקטים את הפעולות שאנחנו נוקטים היום, היינו יכולים להציל את הילדים שלנו, את כל מי שנרצח, את הילדים שלנו, וזה כואב לי וחורה לי מאוד".
