המלחמה הביאה איתה גם מובטלים חדשים, לפחות זמנית. מנכ"לית שירות התעסוקה עו"ד ענבל משש שוחחה על כך עם ענת דוידוב ב-103fm.
"בשבוע הראשון של המערכה אנחנו רואים עלייה של למעלה מ-12,600 דורשי עבודה שנרשמו אצלנו", סיפרה משש.
לדבריה של המנכ"לית מדובר בעיקר ביוזמה של המעסיקים שבחרו להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום. "28% מהם הוצאו לחל"ת עוד לפני שגובש מתווה של הוצאה לחל"ת. קראנו לתופעה הזאת 'חל"ת דה פקטו' - מעסיקים לקחו יוזמה. בימים האחרונים גובש מתווה שצריך לעבור בחקיקה".
היא סיפקה נתונים מעניינים מיהם אותם אנשים שנותרו במלחמה ללא עבודה: "כשאנחנו מסתכלים מי אלה שפנו אלינו, מדברים על למעלה מ-63% נשים, כשליש מהן אימהות לילדים מתחת לגיל 18. הנרשמים מבוגרים יותר ביחס למשברים קודמים שראינו, בעיקר בני 35-49, ועוד 27% מהם מעל גיל 50".
מערכת החינוך המושבתת היא סיבה עיקרית לכך: "כשמערכת החינוך לא עובדת זה משפיע על מי שעובד במערכת החינוך, וזה גם משפיע על מי שיש לו ילדים מתחת לגיל 18, ונאלץ להישאר איתם בבית", הסבירה משש.
עם זאת היא אופטימית לאור המשברים הקודמים שהשפיעו גם הם על שוק העבודה: "אנחנו מסתכלים על תקופות אחרות, בין אם זה סגר הקורונה או מלחמת חרבות ברזל ואנחנו יודעים שיש לשוק יכולת לעדכן את עצמו ולהסתגל. לדעתי, לאחר ימי הקיץ נראה שוב את הירידה ונחזה בחזרה לממדים שהיו לפני המערכה הנוכחית".
על מתווה החל"ת שיזמה המדינה אמרה מנכ"לית שירות התעסוקה כי "הוא נותן מענה לאנשים שבין המועדים היו בבתים ונבצר מהם להגיע לעבודה. נאפשר גם רישום בדיעבד לאחר חקירה, וכשזה יעבור, אני צופה שהמספרים יגדלו בצורה משמעותית, ויינתן פיצוי גם למעסיקים וגם לעובדים".
עם זאת היא הדגישה כי החזרה המלאה לשגרה תארך זמן: "לא כל המשק יחזור בבת אחת מאדום לירוק. יהיו ענפים שיצטרכו זמן התאוששות ארוך יותר כמו ענף התיירות למשל".