בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, שוחח עם ניסים משעל וגאולה אבן-סער על ההוצאות להורג באיראן ועל הניסיון של המשטר האיראני לסכל ניסיונות הפיכה.
"יש מחזה מאוד סוריאליסטי באיראן. המון מעצרים באשמת ריגול עבור ישראל, יש כמה הוצאות להורג, אתמול שלושה ושלשום אחד. מוצאים עוד בתי מסתור של רחפנים ומפעלי רחפנים, לא יודעים מה מומצא ומה אמיתי", אמר סבטי והסביר על האחיזה החזקה של המשטר במדינה: "באיראן חייבים להראות פעלתנות, חשיפה וגילוי, בזמן אמת הם לא הצליחו, אבל עכשיו פתאום מתגלים המון מרגלים. אתם לא מאמינים, עושים קונצרטים באמצע הרחוב, המשטר מביא את הפילהרמונית של טהרן לכיכר הגדולה, מנגנים שירים אנטי-מהפכניים".
לאחר מכן התייחס סבטי להתפתחויות בתוך איראן פנימה. "אף אחד לא ראה את חמינאי, אבל הוא כן חי וקיים. הלשכה שלו מוציאה הודעה דתית. אנחנו נכנסים לחודש יותר דתי המוח'רם. הוא יתגלה באחד מהתפילות או הטקסים שיהיו בימים הקרובים. זה חלק מהקרנת העוצמה האיראנית, ברגע שהמנהיג קיים הכול קיים, כמו סינוואר בחמאס. איראן בשנים האחרונות הקריבה את הכול על מזבח השנאה לישראל. אלה עיכובים טכניים", אמר בנוגע למנהיג האיראני ולהיעלמותו המסתורית.
על נושא הגרעין הבהיר כי "טראמפ מסיר חלק מהסנקציות ומתחיל לתת להם עוד פעם שבחים. הם סוללים את הדרך שוב לעיכובים בזמן ולסחוט אותם שוב פעם. הכדור בידיים של האמריקנים, או שהם עושים המון טעויות או שזו שעוד פעם תוכנית נסתרת. אני לא חושב שיאפשרו להם לשקם את הגרעין. האיראנים ינסו לגנוב סוסים. התגלה עכשיו שהם הסתירו צנטריפוגות בחלק עמוק יותר בנתנז, ששם הפצצנו. יש עוד חלק שהיה מוכר לכולם, לסבא"א, ישראל, ששם הם הסתירו את הצנטריפוגות המתקדמות. האיראנים עובדים בשיטת פיזור והסתרה ומפזרים את היכולות שלהם בכל מיני מקומות. הפצצנו בפורדו, ופתאום מתברר שזה פחות חשוב".
בנוגע לאופציה של התקוממות בתוך איראן במהלך מבצע 'עם כלביא' אמר סבטי: "לא היה סיכוי לדבר כזה ב-12 יום שאנשים התקוממו. הם תחת הפצצות, ואי אפשר לעשות הפגנות ומחאות תחת הפצצות. קבוצות קטנות בימים הראשונים תמכו והשמיצו את חמינאי. היה קשה פיזית להתקומם וגם אין את הדרייב, אין את המנוע שנדלק, היה צריך עוד חודש לפחות. לפעמים דברים מגיעים בהמשך, הזעם נצבר ומגלים את החולשה של המשטר. לעבור מול הבסיס ההרוס של ביטחון פנים של המשטר זה יהיה משהו שמאוד יתדלק את המחאה, לראות את המשטר עירום. אולי עוד חודש או חודשיים. משהו בציבור האיראני כבוי. זה העניין של הטריגר".
עוד אמר על הציבור האיראני: "זה לא שהאיראנים שכחו מהזעם שלהם, מהכעס על החשמל, המים או המזון, זה פשוט לא הגיע למקום של רציחה או טריגר. אולי זה יהיה כמו בתוניסיה שהפכו שם בסטה בשוק, וזה יהיה הטריגר, אבל לא הגענו למקום הזה של הטריגר. האיראנים לא ישכחו את המצב שלהם. האיראנים יודעים מי הטוב ומי הרע בסיפור הזה. הציבור הוא עדיין ציבור ללא נשק וללא ארגון. אנחנו עשינו את מה שיכולנו – זה באחריותם".