אבינתן אור עדיין חטוף ברצועת עזה לאחר 640 יום של מלחמה. דיצה אור, אימו של אבינתן, התייחסה למתווה של עסקת החטופים המדווח בכלי התקשורת וקוראת ללחוץ על חמאס עד להכרעה.
דיצה אור פתחה בפנייה לראש הממשלה נתניהו: "הלוואי והוא היה שומע אותי. אני רוצה לבקש ממנו ולהתחנן ולדרוש, איך שזה לא ינוסח, אבל שיחזיר את כולם. שיחזיר את כולם ביחד בפעימה אחת, יחד עם הדאגה וההבטחה של הביטחון של כולנו לאורך הרבה שנים קדימה", בהמשך דיברה על הפרסומים האחרונים על חמאס: "קראנו בחדשות שבכיר בחמאס תיאר ל־BBC קריסה כמעט מוחלטת של מערך הביטחון, 'איבדנו שליטה ב־80 מהרצועה, בקושי נשאר משהו מהמבנה הביטחוני, רוב ההנהגה מתה, 95%'. הם משחקים משחק אבוד וצריכים הפסקת אש כמו אוויר לנשימה, למה שניתן להם את האוויר הזה? במו ידינו אנחנו מגרדים אותם מהרצפה שוב ושוב, ומזמינים אותם לשבת לשולחן המשא ומתן. בעצם השיחות האלה נותנות כבוד ושיקום לישות המדולדלת והאבודה הזו", טענה.
"ברור שנתניהו לא יסכים לזה ובצדק, וגם יותר מכך - אני אומרת לך בזווית של אימא של חטוף, ברור שחמאס במצב שיקבל כל כך הרבה שיקום ועוצמה, לא יחזיר את החטופים אלא יחזיר חלק, כמו שהוא מחזיר עכשיו באיזשהו הסכם חלקי שמנסים לרקום", הסבירה על האפשרות של הסכם מול חמאס. "אין בדרך הזו של הכניעה אפשרות שכולם יחזור, רק על ידי הכרעה וניצחון נביא את כולם, ונביא אותם עם הביטחון של מדינת ישראל. זה נכון מוסרית, אמונית, לאומית, אז זה חייב להיות אפשרי".
היא הביעה את מורת רוחה מההסכם המסתמן ואמרה: "נהרגים להם בכירים שמאומנים עשרות שנים, והם יודעים לנהל מערכה ולעמוד בראש חטיבות צבאיות. אני מבקשת מראש הממשלה שיחשוב ניצחון, ואז הוא ינצח. במקום שאדם חושב, שם הוא כולו, כך אמר הבעל שם טוב, וזו עובדה. אם נחשוב כניעה, והסכמים וויתורים ונסיגות זה מה שנקבל, וכך נקבל רק חלק מהחטופים. הרולטה של מי ייפול במספרי מוות היא בלתי נסבלת. הדרך להחזיר אותם היא כמו הדרך שבה מוטטנו את איראן. זה ללכת בגבורה עם האמונה בצדקת הדרך שלנו, ושאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים מכל בחינה, וכך זה יצליח",.
בהמשך הסבירה את ההשוואה לאיראן: "קודם כול אני מסכימה שבאיראן לא סיימנו את המלאכה. פרויקט הגרעין האיראני הוא לא האויב שלנו, הוא בסך הכול עצים ואבנים. מי שמפעיל אותו הוא האויב שלנו, והאויב הזה עדיין חי, לא שברנו ולא הרגנו אותו - זו טעות לפי עניות דעתי". עוד הוסיפה: "אנחנו עצרנו באמצע עבודה כי נכנענו להוראה הזו של טראמפ והחזרנו הביתה 52 מטוסים בדרכם, והדרך הייתה עוד צריכה להמשיך כמה ימים להכרעה סופית".
עוד ביקרה את המהלכים לגיבוש הסכם עם חמאס: "חמאס דורש מאיתנו תנאים בלתי אפשריים, זה לא שנעצור את המלחמה ונקבל את החטופים וזהו. יש פה התחייבויות וערבויות ושיקום, ואת כל העוצמה הרצחנית שהייתה להם קודם, הם דורשים להשיב להם, עכשיו כשאנחנו באמת 4-5 אחוזים אחרונים מלמוטט אותם, זה הזמן להיכנע?".
לגבי משך הזמן של הפסקת האש אמרה אור: "זה לא רק לעצור לחודשיים, בחודשיים האלה אנחנו מכניסים להם את כל הסיוע האזרחי, ואוכל ומים וחשמל ואינטרנט ודלקים כדי להשתקם. זאת אומרת שאת אלה שלא באים הביתה בחודשיים האלה אנחנו מרחיקים וקוברים במחילות האפלות - בעוד שאני רואה שאם אנחנו ממשיכים באותה מגמה עוצמתית של לעצור את הסיוע הזה, שאנחנו לא עוצרים בינתיים, ולהמשיך".
עוד הדגישה על הסיוע שלכאורה מקבל חמאס: "אני לא יכולה לדמיין מצב שבו אני נלחמת במישהו, ותוך כדי המלחמה אני נותנת לו הפסקות לאכול ולשתות ותחמושת ובוא נמשיך – זה לא עובד וככה לא מנצחים. טראמפ וגם כל האמריקנים מעריכים ניצחון וגבורה ועוצמה, ואם אנחנו מפגינים חולשה וכניעה, אז הם דורכים עלינו עוד יותר ודורשים עוד יותר. באותו יום שנפסקה התקיפה באיראן והחזרנו את המטוסים, טראמפ צייץ כל מיני ציוצים כאלה משפילים לנתניהו ומדינת ישראל כמו גננת גרועה לגיל 5".
בהמשך הוסיפה: "נפגין עוצמה והם (האמריקנים) יבואו מאחורינו. כמו שהם עשו והם חיכו לראות מה קורה באיראן וכשניצחנו הם הצטרפו. הם יחכו לראות מה קורה בעזה, וכשאנחנו סוף סוף נכריע בדרך הגיונית הם ודאי יבואו אחרינו". עוד אמרה על ההכרעה של חמאס: "חמאס הוכרע, אז עכשיו תנצל את ההכרעה הזו. אתה לוקח ישות מובסת ומפוררת, וממליך אותה מחדש. תיתן לכל 'השבאב' שמסתובבים ומתחילים למרוד מבפנים לקחת את השלטון - תעזור להם ותנהל את זה. הילד שלי, אם לא ייכנס בעסקה הנוכחית, יחכה מי יודע כמה זמן, זה לפחות לפחות 60 יום. קודם כול ההסכמים שחמאס דורש לא יאפשרו שום תירוצים, זה יהיה עם ערבויות בין־לאומיות. אני אומרת פשוט יותר, אנחנו צריכים להיות מחוברים עמוק למי שאנחנו ולמה אנחנו פה - לזהות ולתכלית שלנו ולפעול משם", המשיכה.
לסיכום טענה דיצה אור: "מהנקודה הזו כל העולם יסתדר. חוזרים ומזכירים שוב ושוב את בן גוריון, אבל הוא לקח את התנ"ך ביד ואמר 'מה שכתוב שם אני הולך לחיות'. ככה מנצחים וככה הבן שלי יחזור הביתה. ברמה האישית, אני יכולה לצאת בכל מיני קמפיינים על המצב הנוראי שלו, ועל כך שהוא מהיום הראשון מתחת לאדמה ולבד בלי חטופים אחרים. לצד זאת לפרסם כל מיני דוחות רפואיים ולדחוף אותו פנימה על חשבון אחרים. אני לא עושה את זה כי זו לא הדרך, אני מדמיינת אותו גם כשאני לבד עם עצמי בשקט. אני מדברת ומתקשרת איתו יציב, איתן, איש של חירות פנימית. איש של עוצמה, של שורד, ועושה שליחות במקום האפל והנוראי הזה, וככה הוא יחזור עם כולם". "זו הדרך שלנו לסיים מלחמה, לא בדרך של כניעה ותבוסה וביזיון, זה רק מזמין עוד ועוד אלימות. אנחנו עם של עוצמה, וככה נחזיר את כל הילדים שלנו", סיימה במבט אופטימי.