"משהו בבטן אמר לי לא ללכת למסיבה הזו"
יהודה זעפרני, בוגר 'ויצו גן ונוף' שאיבד את אחותו ב־7 באוקטובר, סיפר למיכל פעילן על הילדות הקשה, השינוי שעבר, האובדן, והמבט קדימה • פרק 11
יהודה זעפרני התקשה לקבל את גירושי הוריו, ולא מצא את מקומו בין אחיו ואחיותיו. בהחלטה של רגע, החליט אביו לשלוח אותו לכפר הנוער ויצו גן ונוף בפתח תקווה, ובכך הצליח לשנות את מסלול חייו, ולהפוך אותו למי שהוא היום. בפרק ה־11 בפודקאסט 'פרק חדש' בהגשת מיכל פעילן, שוחחה עמו מיכל על נקודת התפנית בחייו, על שירות המילואים הארוך מ־7 באוקטובר, ועל אחותו נוי זעפרני ז"ל, שנרצחה במסיבה סמוך לקיבוץ נירים בבוקר השבת השחורה.
"זו החלטה של אבא שלי", תיאר תחילה את הרגע בו עבר לכפר הנוער. "זה היה בערך יומיים או שלושה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים של כיתה י"א. מה שהוביל לזה היה דרך ההתמודדות עם הגירושים של ההורים שלי בעיקר, הייתי ילד מאוד מאתגר, לא ילד בעייתי אבל ילד שמחפש את ה'אקשן'. אני מגיע ממשפחה של 7 אחים, וכשהוריי התגרשו הייתי בן 13 בערך, וכבר מהגיל הזה לא הייתי במסגרות כל כך, כל הזמן חיפשתי איך אני בורח מבית הספר ולא לומד. כשעברתי עם אבא שלי לירושלים, גרנו בשכונה לא כל כך סימפטית. בתור ילד לא לומד, אתה מהר מאוד מוצא את עצמך מחפש חבר'ה שגם לא לומדים, והשילוב הזה הוביל לתקופה מאוד קשה בכיתה י'. חיפשתי מפלט ומקום שיקבל אותי, ומצאתי את עצמי מהר מאוד נכנס לאירועים של גניבות, סמים ואלכוהול".
עוד שיתף: "יום אחד חזרתי לבית ב־04:00 לפנות בוקר אחרי אירוע אלימות קשה שחוויתי, ובאותו רגע אבא שלי החליט שאם הוא לא מוצא לי מסגרת שתקבל ותכיל אותי, אמצא את עצמי מהר מאוד בכלא במקרה הטוב. הוא פשוט שמע על 'ויצו גן ונוף' בפ"ת ולקח אותי לשם יומיים לפני תחילת הלימודים. כשנכנסתי לכפר באתי עם זהות מאוד מוגדרת של מי אני, אני יהודה, הערס מירושלים, ואני לא הולך להישאר פה יותר משבוע שבועיים. אחרי חודש, המדריך שלי לקח אותי לסיבוב בכפר, והציע לי ללכת מכות. זו הייתה נקודת המפנה ששינתה לי את כל החיים. אני זוכר שישבתי אחר כך עם עצמי והסתכלתי לשמיים, ואמרתי לעצמי שאני לא רוצה יותר את הדמות הזו, הדמות ה'חזקה' הזו כבר לא משרתת אותי בחיים. ידעתי מי אני ושאני לא באמת ילד רע, הייתי צריך ללבוש את המסכה של הילד הרע כדי לשרוד, כי אם אתה החלש ברחוב אז אתה נהיה מהר מאוד קורבן. מאותו הרגע לקחתי את עצמי בידיים והפכתי מהר מאוד לבורג מאוד משמעותי בפנימייה, הנחיתי את כל הטקסים הייתי מפקד הדגלנות של יום העצמאות ומנחה טקס הסיום, וסיימתי את התיכון בהצטיינות".
"אחרי עשרה ימים דופקים לנו בדרלת
ואז הגיע 7 באוקטובר. נוי זעפרני ז"ל, אחותו של יהודה, הלכה למסיבה בשדות קיבוץ נירים, ממנה לא שבה. בת 27 הייתה בהירצחה על ידי מחבלי חמאס. בהמשך השיחה, תיאר יהודה את הרגעים בהם נחשבה אחותו לנעדרת, ואת הגילוי הטרגי בדבר מותה לאחר 10 ימים. "אחותי אמרה לי שיש מסיבה ממש טובה ושאלה אם אני רוצה להגיע, וממש התלבטתי", הודה. "היא שכנעה אותי לבוא, ואני מגיע מבית דתי אז אני מרגיש איזו שמירה מלמעלה. משהו בבטן אמר לי לא ללכת למסיבה הזו. ב־7 לאוקטובר הייתי בבית של חבר, הייתי בנתיבות, ופיצוצים מתחילים. אחרי עשרה ימים דופקים לנו בדלת ב־02:00 לפנות בוקר. הסיפור הקלאסי. פותח את הדלת, רואה את החיילים, ישר הבנתי. הייתי צריך ללכת להעיר את אמא שלי. אני מנסה להעיר אותה ואני אומר לה 'הצבא הגיע'. היא אומרת 'לי לך לישון זה חלום'. זה היה רגע מאוד קשה. לבשר לאמא שלך שהבת שלה נרצחה".
"עשינו לה את הלווייה כבר למחרת בבוקר", תיאר בכאב. "אחרי ה־30 התקשר אליי מג''ד שלי מהמילואים ואומר לי 'אני צריך מ''פ ואני צריך אותך'. כשאומרים לי דבר כזה, משהו בחוש הפנימי שלי גובר על כל המציאות. זה גבר על כל כאב ואובדן, ועל התחושה שאני קורבן עכשיו והמדינה ''דפקה אותי''. משהו בתחושת השליחות והאחריות היה חזק ממני. החלטתי לעלות לצפון ולפקד על פלוגה של 60 חיילים. התקופה הזאת גם עזה לי להתמודד. היא נתנה לי משמעות בכל הדבר הזה. לזכור למה אנחנו כאן ולמה המדינה שלנו קיימת. לא ינצחו אותנו כל כך מהר".
בסיום, סיפר זעפרני על אחותו, ועל הקשר המיוחד ביניהם: "היא הייתה פשוט אישה מדהימה. היא עברה כל כך הרבה קשיים בחיים שלה. היא תמיד חייכה. תמיד עזרה ותמיד ראתה את הטוב. הייתה לה שמחת חיים שהייתה יכולה למלא אולם. זו הייתה דרך החיים שלה. זה משהו שאני כן מנסה לקחת איתי. לי זה קצת יותר קשה להתמודד. אני מנסה, אבל זאת מלחמה יומיומית. זאת הייתה משאלת הלב שלי לפי דעתי, שנמשיך לראות את הטוב ואת האור בכל דבר. היא הייתה אמנית. אנחנו עושים לה פרויקט של שירים. מקליטים שירים שהיא הקליטה. מנסים להחיות את הקול שלה. היא פשוט הייתה זמרת בחסד עליון. מקווה שהשירה שלה והקול שלה ימשיכו ללוות אותנו. אני מקווה שכל מי שישמע את זה יידע שיש תקווה. צריך למצוא את האור בפנים, לפעמים קשה למצוא אותו, אבל הוא קיים שם. רק צריך להאיר עליו נכון".
בסיום הפרק מיכל פעילן שוחחה עם יפעת זילברמן, מנהלת כפר הנוער ויצו גן ונוף שסיפרה כי הכפר הממוקם במרכז פתח תקווה הוא אחד מחמשת כפרי הנוער של ויצו. הכפר מספק מעטפת לימודית, חברתית ואישית ייחודית לבני נוער מכל רחבי הארץ הנמצאים בתהליך ההתבגרות ועיצוב הזהות האישית שלהם, במטרה לעודד מנהיגות, מיצוי יכולות ומצויינות בתחומים מגוונים, ומציע מגמות יחודיות כגון וטרינריה, אילוף כלבים, לימודי ביומימקרי וחקלאות מדייקת, השתלבות בנבחרות השחייה של הפועל פתח תקווה, יחד עם שמירה על אווירה משפחתית והעצמה אישית למתחנכים בו.
עריכה: מיכל קדוש
