"אי אפשר יהיה לחזור לאותה נקודה לפני 7 באוק' מבחינת קבלה בעולם"
אסף כהן, לשעבר סגן מפקד יחידה 8200, התייחס לכשלי ההסברה הישראלית והשפעתה גם ביום שאחרי המלחמה
אחת מנקודות החולשה של ישראל מתחילת המלחמה על פי כתבים מדיניים ואנשי תקשורת רבים בארץ היא ההסברה הישראלית בעולם. אסף כהן 'פיזר', לשעבר סגן מפקד יחידה 8200, הסביר את הטעויות בהסברה הישראלית לאורך תקופת המלחמה.
"במקום לנקוט יוזמה מדינית מהיום הראשון ובעצם להגדיר מה אנחנו רוצים ואיך אנחנו רוצים, אז זגזגנו. כבר אין 'עיר הומניטרית', יש כבר ארבעה או חמישה מנגנונים שונים של הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה, אחד קרס אחרי השני. חזרנו דרך אגב למה שהיינו פה לפני שנה, אותה הצנחה של ציוד. דרך אגב, הכמות שמוצנחת היא שולית יחסית לכמות המשאיות. הכול עניין של תודעה ונראות. אנחנו לא באמת עושים הרעבה וציוד נכנס כל הזמן, השאלה איך אתה משווק את זה, איך אתה מספר את זה לעולם. במקרה הזה חמאס עשה עבודה יותר טובה. אנחנו כמעט ולא היינו שם, אנחנו סיפרנו לעצמנו איך אנחנו מכניסים ציוד, שכחנו שבעצם מסתכלים עלינו מסביב", הסביר.
אם התקשורת הזרה הייתה נכנסת בצורה יותר חופשית אולי זה היה מועיל לנו?
"אני חושב שבהתחלה המהלך של הרחקת התקשורת הזרה היה מהלך נכון, הוא אפשר באמת יותר חופש פעולה. הייתה נקודה בזמן, שקשה להגיד בדיעבד מתי היא הייתה, אבל הייתה נקודה בזמן שאתה אומר 'עכשיו אני צריך לספר מה באמת קורה' מכל הכיוונים - מה עושים לי, מה אני עושה, איך אני מכניס, קצת להשמיע את קולות הפלסטינים מתוך עזה, שהם שונים דרך אגב מהקמפיין השקרי שמשמיעים אותו. היה צריך לספק הרבה יותר מידע לתקשורת העולמית. מישהו אמר לפני כמה שנים 'מלחמה שאיננה מסוקרת היא איננה מלחמה', אז מה שקרה לנו זה הפוך, מלחמה שמסוקרת בשקר היא מלחמה שהנרטיב שלה נקבע על ידי מישהו אחר".
"אם הייתה מדיניות אז היה אפשר גם להסביר אותה"
עוד אמר כי "אם הייתה מדיניות אז היה אפשר גם להסביר אותה, אפשר היה לייצר את התודעה סביבה. המדיניות משתנה כל הזמן. יום אחד אתה שומע את סמוטריץ', יום אחד אתה שומע את ראש הממשלה שאומר שחייבים להכניס סיוע, יום אחד שלא ייכנס גרגיר. איזו מדיניות? אם הייתה מדיניות, אפשר היה לעבוד איתה. עכשיו, אני אגיד מה קרה לנו יותר מזה".
הוא ציין כי "ב־7 באוקטובר אף אחד לא דיבר על הלאומיות הפלסטינית, זה אירוע שנדחק הצידה, הסעודים היו מוכנים להגיע לנורמליזציה רק בתמורה להפסקת המלחמה בעזה. אף אחד לא דיבר על מדינה פלסטינית, אף אחד לא דיבר על הלאומיות הפלסטינית. בגלל שהמלחמה התארכה והתחילו לצאת התמונות, פתאום חזרה בכלל הסוגיה של הלאומיות הפלסטינית לכותרות. חמאס בעצם מייצג את הלאומיות, הוא בכלל לא ארגון טרור בראיית העולם. הוא בעצם ארגון חופש".
לגבי היום שאחרי טען: "בגדול אי אפשר יהיה לחזור לאותה נקודה שהיינו לפני 7 באוקטובר מבחינה כלכלית ומבחינת הקבלה שלנו בעולם. אני יכול להגיד שלצורך העניין, לדוגמה בסוגיית ההשקעות בהייטק, יש הרבה מאוד גורמים משקיעים מחוץ לישראל שאומרים 'רגע, לא יציב אצלכם, אנחנו נחכה. כשיהיה יציב נחזור'. עכשיו, מה זו הגדרה של יציבות? זה לא עניין של 'אוקיי, נגמרה המלחמה וחודש אחרי זה', צריכים לראות שזה לאורך זמן, שפתאום אנחנו לא תוקפים עוד פעם באיראן".
