רחל שפירא הכניסה לתוך הפסקול הישראלי שירי נחמה, לצד שירים שמחזירים אותנו לימי הילדות המתוקים כבר מהצליל הראשון. לרגל יום הולדתה של המשוררת והפזמונאית המוערכת עצרנו לרגע כדי להרהר בתרומתה העצומה לתרבות הישראלית – תרומה שחוצה דורות, סגנונות ונושאים. שפירא, בכישרונה הייחודי, הצליחה לטוות מילים שהפכו לאבני דרך בתרבות הישראלית, והציבה את עצמה כאחת היוצרות הפוריות והמשפיעות ביותר בדורנו. לרגל יום הולדתה חזרנו לרגעים הגדולים שמרכיבים את הקריירה המפוארת שלה.
שפירא כתבה מגיל צעיר על אהבה וכמיהה, על הנוף והאדמה, על השכול והתקווה, ותמיד דאגה לעשות זאת ברגישות יוצאת דופן וביכולת בלתי רגילה לגעת בנימי הנפש העמוקים ביותר. בראיונות רבים שהעניקה הגדירה עצמה שפירא כ'ילדה משוררת', אבל לא העלתה על דעתה ששנים אחר כך היא תהיה פזמונאית.
לפני כשלושה עשורים סיפרה שהיא מאוד ביישנית, ועל כן זמרים מאוד מרתקים אותה, ושהיא מרגישה שהם מעניקים לה פיצוי על חוסר היכולת שלה לעמוד על במה ולהופיע, אבל לאחרונה שיתפה כי הצליחה לעבור את מחסום הביישנות. "הצלחתי להתגבר על הביישנות שלי כדי להיות שגרירה של היצירה שלי", העידה. "כיום, אני מצטרפת לזמרים, בדרך כלל לזמרות, להופעות שלהם, שבהן אני קוראת לקהל משיריי. הקשב של הקהל מהנה אותי והוא בא אצלי מול הריכוז והבדידות של הכתיבה".
לקראת סוף שנות ה־60 נחשפנו גם אנחנו לכישרונה האדיר כשמלחין הלהקות הצבאיות, יאיר רוזנבלום, גילה את שירה 'מה אברך' בעלון זיכרון בקיבוץ. שיר זה נכתב לזכרו של בן כיתתה, אלדד קרוק, שנפל במלחמת ששת הימים. 'מה אברך' הפך לאחד משירי הזיכרון המוכרים והמרגשים בישראל, וביצועו על ידי להקת חיל הים (עם הסולנית רבקה זהר) פרץ את דרכה של שפירא לתודעה הציבורית.
לאחר מכן, שיריה הולחנו על ידי מלחינים ידועים ובוצעו על ידי מיטב האמנים בישראל, והפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. היא כתבה עשרות שירים ופזמונים, ביניהם 'כמו צמח בר', 'חלומות', 'שיר של יום חולין' ועוד רבים וטובים.
שפירא זכתה במספר פרסים יוקרתיים המעידים על תרומתה הגדולה לתרבות ולשפה העברית - בשנת 1999 בפרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי זהו אחד הפרסים היוקרתיים ביותר בתחום המוזיקה הישראלית, המוענק ליוצרים שבולטים בתרומתם רבת השנים לזמר העברי, בשנת 2022 זכתה שפירא בעיטור נשיא מדינת ישראל. עיטור זה הוענק לה על תרומתה הייחודית והמשמעותית לרוח הישראלית באמצעות יצירותיה. זהו אחד מהעיטורים הגבוהים ביותר שמדינת ישראל מעניקה לאזרחיה.
ובשנת 2023 זכתה בפרס ראש עיריית ראשון לציון על שם 'מאיר אריאל'. פרס זה ניתן לה על יצירה אמנותית בולטת בשפה העברית, אשר טבעה את חותמה או הביאה להנגשת השפה העברית ואוצרותיה לקהלים גדולים ומגוונים. הפרסים הללו מדגישים את מעמדה המיוחד של רחל שפירא כאחת הפזמונאיות והמשוררות החשובות והמשפיעות ביותר בישראל.
בעריכה המיוחדת של שפירא במסגרת פרויקט 'אמנים עורכים שבת עברית' אשת המילה הכתובה הצליחה לייצר חיבורים מרשימים בין אריק איינשטיין, זהבה בן, יהודה פוליקר, ועוד שמות מוכרים בתעשיה הישראלית, והשכילה ליצור בעזרת שיריה את התמהיל האהוב בין טקסטים נפלאים ומוזיקה נעימה ונוגעת ללב.
לרגל חגיגות יום ההולדת ה־80 של הפזמונאית והמשוררת עורך המוזיקה יואב חנני ליקט עבורנו ממיטב שיריה, והצליח לגרום לנו להיזכר בערגה ארץ ישראל הישנה והטובה.
'שבת עברית' ב־103fm נוסדה לפני יותר מ־20 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב־103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו ל'שבת עברית' אצלנו באתר. בכל מקום ובכל זמן שרק תרצו. בלי דיבורים, בלי פרסומות – ובכל הכבוד למוזיקה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו כאן.