"כולם חשבו שכשיגיע אייל זמיר - יגיע המשיח"
אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום הסביר כי ציפיות הדרג המדיני מהרמטכ"ל היו מופרזות: "היו פה ציפיות בשמיים - זה אותו צבא ואלה תוכניות דומות"
אתמול (ג') פורסם כי השר בצלאל סמוטריץ' יצא נגד הרמטכ"ל אייל זמיר וטען כי "מתגעגעים להרצי הלוי". אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, לשעבר מפקד חיל הים, הסביר מדוע הדרג המדיני הציב לרמטכ"ל יעדים לא באמת אפשריים והביא תמונת מצב על מה שמתחולל בתוך הרצועה.
תחילה הגיב לאמירה של סמוטריץ' נגד זמיר: "ויכוחים זה דבר אחד וזה מאוד לגיטימי בקבינט וגם בממשלה לפעמים אתה מגיע ויש ויכוחים. אנשים שואלים שאלות וזה מצוין דרך אגב. גם בדירקטוריונים של חברות הכלי הכי חשוב שיש בידי הדירקטורים זה בסיכומו של דבר לשאול שאלות, אבל להשתלח בצורה כזאת ולדבר אל הרמטכ"ל בצורה לא מכובדת ולא מכבדת זה פוגע בסיכומו של דבר בצה"ל. כשאתה פוגע במוסד הרמטכ"ל, אתה פוגע בצה"ל, ברוח צה"ל, במפקדי צה"ל, בחיילי צה"ל. כשאתה רואה רמטכ"ל שהוא הופך להיות שק חבטות זה רע מאוד, זה לא טוב ולא נכון. בכלל כל ההדלפות האלה לא במקום".
לדבריו, "כולם חשבו שכשיגיע אייל זמיר, אז יגיע המשיח, ומה שהרצי ה'מגננתי והלא התקפי' לא עשה, יעשה אייל זמיר. היו פה ציפיות בשמיים. כגודל הציפיות ככה התרסקנו, למה? כי זה אותו צבא, אלה תוכניות דומות מאוד. אייל זמיר לא כיוון לזה בכלל, זה התכוון בתודעה של הציבור כתוצאה מזה שהממשלה רצתה מאוד להיפטר מהרצי ואז הוא מגיע לקבינט והקבינט רוצה ממנו יותר ממה שצה"ל יכול לעשות. פה מתחיל השבר והוא הולך ומעמיק. דבר אחד ברור, בשום אירוע במהלך המלחמה הזאת צה"ל לא עמד בלוחות זמנים כי בסוף התברר שבשטח זה נראה קצת אחרת".
"עלינו על מטען צד הסברתי תודעתי"
בהמשך התייחס למשבר ההסברתי שבו נמצאת ישראל: "אנחנו עלינו על מטען צד הסברתי תודעתי שהכינו לנו פה יפה מאוד חמאס. הגיעו 'מרכבות גדעון' ובאו עכשיו אנשים ואמרו 'אנחנו נכבוש שטח, נעביר את כל האוכלוסייה למואסי ואז אנחנו נשלוט באוכל'. כשאתה לא שולט בעומק השטח ושם חבילות של 70 ק"ג ובאים אנשים ולוקחים את זה, אתה לא יודע מי לוקח את זה. פשוט מניחים את החבילות, ההמון מסתער, לוקח את החבילות האלה, לא יודעים מי האנשים האלה, ככה נכנס הסיוע פנימה, לא שונה ממה שהיה בעבר ולכן לא הרווחת פה שום דבר".
עוד אמר: "מה שקרה זה שחמאס משך אותנו במו"מ ורכב על הגל והניח מטעני צד תודעתיים וזה פוצץ ביום אחד ופתאום מצאנו את עצמנו באירוע ראווה בעזה. בסוף מישהו צריך לצאת החוצה ולהגיד מה אנחנו עושים, למה אנחנו עושים, איך אנחנו עושים".
יכול להיות שהגענו למצב הזה כי אף אחד לא משוכנע עד הסוף במה שהוא עושה?
"המאמץ הצבאי, ההומניטרי והמדיני-הסברתי לא עובדים באופן מתואם וכל אחד מושך לכיוון אחר, ואין בעצם מישהו שבא ואומר 'ככה אני רוצה שזה ייראה ביום שאחרי'. כל אחד עובד בנפרד וכתוצאה מזה הגענו לאן שהגענו. נוצרה פאניקה. אני חושב שהמטרה הכי חשובה - החטופים הם לא עכשיו עניין מוסרי, הם בעיה צבאית. צה"ל לא יודע להביא את ההישג אם החטופים נמצאים בשטח ולכן אנחנו עכשיו צריכים להביא תוכנית שלנו, יוזמה ישראלית, ואנחנו נגיד את הדבר הבא - 'אנחנו מוכנים עכשיו לתת את הכול, דבר אחד אנחנו לא מוכנים, אנחנו רוצים שיהיה פרימטר, ורוחבו ייקבע באזור הקילומטר, קילומטר ו-200 כי אנחנו לא רוצים שתהיה פלישה בהפתעה'. נעשה את הדבר הזה, נביא את חמאס למקום שבו הוא יהיה חייב להגיד 'אני מסכים' או 'אני לא מסכים'. האופציה השנייה זה לוותר על החטופים וזה אנחנו לא רוצים לעשות".
