לוחם שנפצע קשה: "אתה פשוט אומר לעצמך 'עדיף כבר למות'"
סמ"ר דוד קוסטינר, שנפצע קשה בלחימה בעזה, התייחס להליך שיקומו: "החלטתי להתראיין כדי שיידעו מה באמת עובר על הפצועים, לא רק סיפורי הצלחה"
סמ"ר דוד קוסטניר נפצע קשה במהלך המלחמה ברצועת עזה. בריאיון ל-103fm עם נטעלי שם טוב הוא דיבר על הליך שיקומו המורכב וביטא את התחושות הקשות שהוא חש מאז שהוא נפצע.
"יש את הפצועים קשה, שאני ביניהם, שהסיפור לא מדובר. הסיפור של שיקום שלוקח במקרה שלי שנה וחצי והסוף עוד לא ידוע בכלל, והזיכרונות שעוברים והכאבים העזים והעליות והירידות. יש מקרים שאתה פשוט אומר לעצמך 'די, רק כואב לי היום. או כואב או ישן', כאילו 'כבר עדיף למות'. לפני המלחמה יחסית הייתי אדם חזק, בלי דיכאונות, בלי התקפי חרדה. לא הכרתי את העולם הזה של הייאוש ופתאום פה אתה נלחם, אתה מגיע למקרים ובגלל זה התחלתי להתראיין - שיידעו מה באמת עובר על פצועים, לא רק המקרים היפים", סיפר קוסטניר.
מה הכי קשה?
"אני חושב שזה הכאבים. אתה פשוט סובל כל היום, אתה רק רוצה לצאת מזה. אני זוכר שפעם היו חברים אצלי ואמרו לי 'מה החלום שלך? אתה רוצה ללכת? לזוז?' אמרתי, 'אני אגיד את האמת, החלום שלי עכשיו זה רק שלא יכאב לי', אחר כך נחשוב על ההמשך, אבל שאשן נורמלי. מה זה נורמלי? אני במיטה ומשותק, כן? וגם עכשיו אני לא יכול להחזיק את הטלפון, אימא מחזיקה אותו בשבילי".
"ברור שיש טיפה קנאה"
לגבי החברים שממשיכים את חייהם, אמר: "ברור שיש טיפה קנאה שהם מתקדמים ואני לא, אבל מצד שני הם באים ומקריבים, ושנה וחצי של פציעה וכל שבוע הם באים. יש גם מקום שאתה אומר 'וואלה, שמח בשבילם. הם עושים בשבילי כל כך הרבה, אז שיצליחו בחיים, שיתקדמו".
המדינה עוזרת?
"כן. מאוד. גם ברמה האישית שלי שדואגים לבית, דואגים לשפץ את הבית שיהיה מונגש בשבילי, משלמים משכורת לאימא. אימא איתי כמעט כל השבוע חוץ מיומיים שהיא נוסעת לעבוד בב"ש. רק לילה אחד בשבוע היא ישנה בבית, כל השאר היא פה איתי".
"משפחה שלמה שהחיים משתנים והאחים והאחיות שלי עושים משמרות איתי להיות פה בלילות, כל לילה הם איתי. אנחנו עוד שבעה ילדים וכל אחד מהאחים והאחיות פעם בשבוע איתי", הוסיפה.
היית בכלל בחו"ל ב־7 באוקטובר.
"נכון, הייתי במפעל בקטמנדו, הייתי בדיוק אמור להתחיל טיול על האוורסט. בערב נחתי בארץ".
