"איך אימא יכולה להביט בגיהינום שעובר על בנה?"
ענת דוידוב בהתייחסות לסרטוני החטופים: "המשפחות קיבלו שתי דרישות שלום קשות מאביתר דוד ומרום ברסלבסקי. חטופים, לא שבויים"
667 ימים ישראל במלחמה, 50 חטופים בהם חטופה אחת, נמצאים בידיים האכזריות של חמאס. ראינו באיזה מצב הם שם. המשפחות קיבלו שתי דרישות שלום קשות מאביתר דוד ומרום ברסלבסקי. חטופים, לא שבויים. לזה קוראים גיהינום. המצב התת-אנושי של אביתר ורום פירק את המשפחות. איך אימא יכולה להביט בגיהינום שעובר על בנה?
המצב התת אנושי הזה פירק את הציבור בישראל. לנו קשה להביט על אביתר ורום. תחשבו מה עובר על האומללים האלה שם. זה חורבן הבית האמיתי. הרוב המוחלט בישראל רוצה את חזרתם של כל החטופים ארצה. אתמול, אבל במדינת ישראל הדמוקרטית, הרוב כנראה לא קובע.
למשל שני בניה של סילביה קוניו, דוד ואריאל, תקועים עדיין מתחת לאדמה במנהרות. סילביה עמדה בשקט כדרכה בשבוע שעבר והפגינה בצומת כרמי-גת, ושלט בידה, להחזרת הבנים. אפשר להסכים ואפשר לא. אבל אי אפשר לצעוק לאמא לשני בנים חטופים, נאצית.
חשש גדול שישראל הולכת בצעדי ענק לעבר קיטוב עוד יותר עמוק. השיח האלים, המשטרה וגורמי האכיפה שנחלשים מול שחיתויות של עובדי ציבור, רמת החינוך והישגי התלמידים בשפל של שנים, הצבא הסדיר שחוק, המילואימניקים המשרתים, משלמי המיסים והנושאים בנטל, ימשיכו לשאת בנטל כי כך צריך, ואף אחד לא יעזור להם.
ישראל 2025 עם הפנים אחורה. עוד נתגעגע ליום החורבן של 6 באוקטובר.
