במדף האחורי
סדרת הסכתים חודשית חדשה החוזרת בהאזנה מודרכת אל סיפורם של אלבומים ישראלים שנדחקו לשוליים • בפרק הראשון: האלבום 'צבעים' של יגאל בשן מ־1976
חוקר המוזיקה דודי פטימר עורך ומגיש סדרה חודשית חדשה במסגרת ההסכת 'מילים ולחן' העוסקת באלבומים ישראליים שנדחקו לשוליים ונשכחו עם השנים - לא כשלו מוזיקלית, אלא פשוט לא זכו להיכנס לפנתיאון הרשמי של התרבות.
יצירות שלא הפכו ל'קלאסיקה', אך ראויות בעבור עומקן, חדשנותן או תרומתן להיסטוריה המוזיקלית המקומית. הסדרה "במדף האחורי" מבקשת להעניק זרקור מחודש לאותן יצירות, להציע הקשבה אחרת - ולפעמים לגלות מחדש את מה שנשכח.
הפרק הראשון בסדרה עוסק באלבום 'צבעים' של יגאל בשן, שיצא בשנת 1976 ונחשב לאחת היצירות הבשלות, העשירות והנועזות ביותר שלו. בשן, יליד מושב נחלת יהודה, בחר כאן לחזור אל שורשיו התימניים - לא מתוך נוסטלגיה, אלא דרך מיזוג אותנטי ואמיץ עם סגנונות מערביים כמו רוק, פאנק, פופ וקאנטרי. האלבום כולל ביצועים לפיוטים של רבי שלום שבזי לצד שירים אישיים שכתב ו/או הלחין בשן, עיבודים מפתיעים של אלונה טוראל, הפקה מוזיקלית מוקפדת של לואי להב והשתתפות של טובי המוזיקאים בארץ. מדובר באלבום שלכאורה לא שייך לאף מדף - לא מזרחי מובהק, לא פופ קלאסי - אבל דווקא בגלל זה הוא כל כך ייחודי.
'צבעים' הוא אלבום שמבשר במובנים רבים את הפיוז'ן התימני-מערבי שהפך לזרם מרכזי עשור מאוחר יותר (בפי עפרה חזה ואלבום שירי תימן שלה ובו הלהיט 'גלבי') - ובמובן הזה, הוא הקדימה את זמנו. האזנה לו כיום חושפת לא רק את היצירתיות והרגישות של בשן, אלא גם את הבחירה שלו ללכת עם הלב - גם אם זה לא היה מה שהרדיו ציפה ממנו. זו הייתה מהפכה שקטה, אבל מלאה ביופי, עומק וחוכמה מוזיקלית. זהו בדיוק סוג האלבום שהסדרה 'במדף האחורי' נוצרה בשבילו - אלבום שלא זכה במקום שמגיע לו בזמן אמת, אבל אולי כעת, בהאזנה מחודשת, אפשר לגלות בו את הפסקול שלא ידענו שחיפשנו.
בין השירים המובילים באלבום: 'אבא, תגיד לי למה', 'כשיבוא חמור לבן', 'אשאל אלוהיי', 'דברי אליי ללא מילים' ו'יש מלאך'.
