בפתח התוכנית אודי סגל וענת דוידוב שוחחו על ההתפתחויות האחרונות שאירעו במהלך הלחימה בעזה וההשלכות שלה על החברה הישראלית.
ענת דוידוב הסבירה על המחירים של העמקת הלחימה ברצועה מתוך נקודת מבטה: "אם הולכים למהלך של כיבוש, המחירים יהיו בלתי נסבלים - עוד כשנה של מלחמה, גיוס של עוד 250 אלף חיילי מילואים לפחות ל-200 ימים, אובדן חיי חטופים, מחיר כבד מאוד חלילה של חיי הלוחמים. עוד נתון מטריד, מתחילת המלחמה יותר מ-1,000 מילואימניקים התלוננו על פיטורים"
סגל הצטרף והוסיף: "שנה ו-10 חודשים ויום אחד, וישראל משדרת בלבול שמוביל לזגזוג, לתעתוע ולתסכול שאותו חולקים כל האזרחים, גם אלה שחושבים כך וגם אלה שחושבים אחרת, גם אלה שמאמינים עדיין בתוכניות הממשלה וגם אלה שאיבדו אמון בממשלה הזאת מזמן כי הממשלה לא רק משדרת בלבול".
"היא משדרת סיסמאות חלולות על מהלכים פשטניים והבטחות ללא כיסוי כאילו יש תוכנית ברורה אמריקנית וישראלית שתפתור את כל הבעיה - חמאס בחוץ, כניעה ושחרור החטופים מתוך חולשת הטרוריסטים ואז תוכנית כלכלית אמריקנית שתשלוט ברצועה", הוסיף סגל.
לדבריו, "אם זה כל כך ברור ונחרץ - למה הרמטכ"ל לא מאמין שזה באמת ישים? ולמה ראש הממשלה מדבר עליה רק באנגלית? למה שרים בממשלה לא מאמינים לעצמם ולנתניהו? אם שר האוצר סמוטריץ', שאת איומיו צריך לקחת בעירבון מוגבל כי הם נאמרים מפעם לפעם, אם סמוטריץ' איבד אמון בנתניהו וביכולת שלו להכריע ולנצח, מה יחשוב החייל הבודד בטנק? הדבר הזה מוביל לבלבול. הבלבול הוא גם בלבול ערכי, אין זמן לחטופים, אין יכולת באמת של גמישות ותמרון מדיני והתעלמות מהמחיר, גם העתידי וגם הקיים".
"שנה ו-10 חודשים ויום, כמה איבדנו, כמה אנשים איבדו כל כך הרבה, בית ומשפחה, חברים וקהילה ותחושת הביטחון הפנימית שאפשר לישון בשקט ולפעמים אנחנו עוברים על זה כאילו כלום כי אחרי המלחמה נדון גם באובדן, אבל האובדן הזה נוכח, מלווה אותנו, הוא חלק מהדבר הזה שגורם לאנשים גם לקום ולצאת בעשרות אלפים כדי להזדהות עם החטופים, כדי לזעוק גם את מה שאיבדנו, את מה שאנחנו עלולים עוד לאבד", הבהיר.