התמכרות ופוסט טראומה, תמונת מצב
לינוי בר גפן ומנכ"לית האגודה לבריאות הציבור עו"ד יסמין נחום על העלייה בשיעור המכורים לסמים והמתמודדים עם פוסט טראומה בישראל • פרק 03
שיעור המכורים בישראל בשנתיים האחרונות עלה בעקבות המלחמה, ואיתו גם מספר האנשים שאובחנו כמתמודדים עם פוסט טראומה. בפרק השני בפודקאסט 'חומר למחשבה' בהגשת לינוי בר גפן, אירחה את עו"ד יסמין נחום, מנכל"ית האגודה לבריאות הציבור, ויחד שוחחו השניים על מהי התמכרות, וכיצד היא קשורה באופן הדוק לפוסט טראומה.
"התמכרות היא בעצם שימוש בחומר או בהתנהגות לאורך זמן, ובאופן שגורם נזק", הבהירה עו"ד נחום תחילה. "חומרים ממכרים, סמים, אלכוהול, תרופות מרשם התנהגויות יכולות להיתו הימורים, מין, מסכים. כל התנהגות או חומר שהשימוש התדיר בו בסוף גורם לנזק. יש היום זילות במונח התמכרות: "אני מכור לקפה, לשוקולד". לא כל שימוש תדיר הוא התמכרות. אחד המאפיינים הבולטים בהתמכרות היא הכמיהה: כל הזמן עיסוק מתמשך בלרצות את החומר, לגעת בו, להשתמש בו, שהשפעתו לא תפוג. כל הזמן סביב זה. כמיהה עזה. אפילו שאני יודע שזה גורם לי נזק, אני כל הזמן רוצה את זה. אחד הדברים הבולטים הנוספים זה סבילות - לאורך זמן הגוף מפתח סבילות לחומר או להתנהגות. אנחנו רוצים לצרוך עוד מהחומר, או מההתנהגות, ולאורך זמן אנחנו רואים עלייה חדה בצריכה".
עוד הוסיפה: "דבר נוסף הוא פגיעה בתפקוד. שימוש תדיר, אם הוא לא פגוע בתפקוד, הוא לא התמכרות. אבל אם אנחנו רואים פגיעה במערכות יחסים, בבריאות, במשפחה, בעבודה, אז אנחנו מדברים על התמכרות. כל המהות של בן האדם נמכרת במשהו. כל החיים שלו סובבים סביב זה. לא מעניין אותו שום דבר, לא העבודה, לא המשפחה, מעניין אותו להשיג. זה מה שמנהל לו את החיים, הוא 'נמכר' לדבר הזה. אדם שהוא מכור, כוח רצון לבד לא יספיק לו. הוא צריך עזרה, הכוונה, וטיפול. להאשים אנשים ש'אין להם כוח רצון ולכן הם לא נגמלים' זה פשוט לא נכון".
ומה באשר לאלו הסבורים כי טיפול תרופתי מהווה לא יותר מתחליף שיביא התמכרות נוספת? "זה מיתוס שאני מאוד אוהבת במירכאות", הבהירה יסמין. "יש הרבה אנשים שלא יכולים להיגמל. הם ניסו ולא הצליחו. ואנחנו עוברים איתם לשיטה אחרת, מוכרת, ומוכחת: טיפול תרופתי ממושך. מה שנקרא תחליפי סם. וזו שיטה שעובדת מצוין. אנשים מצליחים לעבוד, לחזור לחברה, להיות פרודוקטיביים, והם מקבלים כמו תרופה כרונית לכל החיים".
לצד העלייה בשיעור המכורים לסמים, כך גם עלה מספר הפוסט טראומתיים בישראל. "פוסט טראומה היא תגובה נפשית מאוחרת לאירוע טראומטי", הסבירה יסמין. "פוסט טראומה יכולה להיות מאירוע טראומטי מכל מיני סוגים: מפציעה, התעללות, תאונה. לא חייבים לדבר על מלחמה. היא יכולה להגיע מיד אחרי, וגם שנים אחרי האירוע. אנשים חווים תסמינים של חוויות חודרניות: פלאשבקים, סיוטים. כל מיני דברים שמחזירים אותם לאירוע בטראומטי באופן לא רצוני. אתה מנסה להתרחק, והגוף מחזיר אותך אליו בכל מיני דרכים. לא כל מי שעבר אירוע טראומטי הוא בפוסט טראומה. התסמינים של פוסט טראומה הם הרבה יותר קשים. אנשים שעוברים פסוט טראומה עושים הכל כדי להימנע ממה שמזכיר להם את האירוע הטראומטי. זה אומר להתרחק מאנשים, הסתגרות, אפילו להתרחק מריחות. אלו דברים שמאוד פוגעים בתפקוד של אדם, ולא מאפשרים לו לחיות חיים רגילים".
"אנחנו עוד לא מגיעים לפצועים ולפוסט טראומתיים של חרבות ברזל"
"אנחנו עדיין לא יודעים מה ההיקפים האמיתיים של מלחמת חרבות ברזל, וההשפעה שלה על מדינת ישראל", ציינה בסיום הפרק. "באגודה אנחנו מטפלים המון שנים בפוסט טראומה ובהתמכרויות. בעקבות המלחמה, בעולמות הפוסט טראומה, אנחנו מטפלים היום באנשים שהאירועים האלה עוררו בהם אירועים קודמים. אנחנו עוד לא מגיעים לפצועים ולפוסט טראומתיים של חרבות ברזל. את המספרים אנחנו נדע ונחוש רק בהמשך. אירוע טראומטי זה מאוד סובייקטיבי. יכול להיות אירוע של אלימות, תאונה, אובדן קשה. יכול להיות שאירוע שבעינייך נראה ממש קטן יכול לגרום לפוסט טראומה. למשל לילד, אירוע כמו חרם".
