פרופ' משה צימרמן, פרופסור להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית, שוחח עם שי גולדן ואריה אלדד ב־103fm על אמברגו הנשק שהטילה גרמניה על ישראל.
"גרמניה מחויבת, והיא הצהירה על כך", אמר. "ביטחונה של ישראל וקיומה של ישראל הם חלק מהאינטרס של קיומה של גרמניה". עוד הוסיף: "השאלה היא אם צריכים לתמוך בכל דבר שישראל טוענת ששייך לביטחון – והגרמנים חושבים שלא".
"גרמניה עוברת תהליך שאותו עוברת כל אירופה – תהליך של ביקורת על מה שקורה בעזה. הגרמנים רואים את הדיווחים על מה שקורה בעזה, ודעת הקהל משתנה, וכך גם ההנהגה הגרמנית. האמברגו עכשיו הוא שלב נוסף של לחץ על ההנהגה הישראלית. הקנצלר אמר שהוא לא מבין מה עושה ישראל בהחלטה להרחיב את המלחמה, אז הוא החליט שלא לשלוח את החימושים לצרכים שמשמשים את ישראל במלחמה בעזה. אך באותה נשימה הוא אמר שהוא תומך בהחזרת החטופים ובסיום המלחמה", סיפר צימרמן על דבריו של הקנצלר.
עוד הוסיף: "גרמניה לא עשתה מספיק למען השגת שלום בין ישראל לפלסטינים, אך כשאתה רואה את התהליך של דעת הקהל בגרמניה – אתה לא מופתע שהמדינאות מתיישרת עם הבוחרים שלה ודעת הקהל. יש גם התנגדות לצעד הזה של הקנצלר, ונראה עד כמה ההתנגדות הזאת תשפיע".
סיבוב פרסה של הקנצלר וגרמניה? "הוא לא יחזור בו, אבל הוא לא צריך להפעיל את כל הכלים שלו על ישראל במכה אחת. הוא רוצה לאותת שישראל לא יכולה להתעלם מהאזהרות שהיא מקבלת. הוא לא רוצה להיות באותו המצב שבו הייתה קודמתו בתפקיד, אנגלה מרקל. הקנצלר הזה עם פתיל קצר יותר ממרקל".
"ההצהרה נועדה לרמוז שגרמניה לא ממשיכה כאילו לא קורה כלום. גרמניה רוצה שיכירו במדינה פלסטינית רק לאחר תהליך של משא ומתן", סיפר צימרמן על החזון של הגרמנים.