מותה של האמת?
המרצה, הפובליציסט והסופר משה פרל, מחבר הספר 'מותה של האמת', בשיחה עם ורדה רזיאל ז'קונט על תולדות הפייק ניוז • ממרד בר כוכבא ועד עולם החי
המרצה, הפובליציסט והסופר משה פרל, מחבר הספר 'מותה של האמת', שוחח עם ורדה רזיאל־ז'קונט ב־103fm על ההיסטוריה של השקר – מהטבע ועד ימינו.
"כתבת ספר ממש נחשק", פתחה ורדה את השיחה במחמאה.
פרל השיב: "לא חשבתי שמישהו יגדיר אותו כנחשק".
ורדה הודתה: "אני קראתי אותו בחשק ובייסורים".
פרל אמר: "זה כבר יותר מסתדר לי".
ורדה הסבירה: "ייסורים בגלל התוכן. 'מותה של האמת'. זה הטריף אותי. כאילו אנחנו אמורים לדעת את זה שמשקרים אותנו. אבל אתה כותב על ההיסטוריה של השקר".
פרל הרחיב: "יצאתי מהתופעה שאולי נחשבת הכי מאפיינת את עידן הדיגיטל ועולם הרשתות החברתיות והפייק ניוז. אגב, יש יותר ויותר מכוני מחקר רציניים הרואים בפייק ניוז ממש איום על האנושות. בספר אני מראה איך בעצם מאז ומעולם פוליטיקאים ומנהיגים, השתמשו בפייק ניוז כדי לקדם אינטרסים. בד"כ אינטרסים פוליטיים. אני מראה איך עשינו את הדרך שבה הגענו לעידן הזה בו אנחנו כבר לא כל־כך יכולים להבדיל בין אמת לשקר, בין מציאות לבדיה. בטח בעולם של בינה מלאכותית".
ורדה ציינה: "אתה בעצם שואל מי המציא את הפייק ניוז".
פרל השיב: "נכון, הטיעון שלי זה שבעצם פייק ניוז היו פה עוד לפני שאנחנו היינו על כוכב הלכת הזה. אני יכול לתת הרבה דוגמאות מעולם החיות. זאולוגים מכירים הרבה סוגים של חיות שחייבות להפיץ פייק ניוז כדי להתקיים. למשל, אנו מכירים להקות של שימפנזים, בהרבה מאוד מקרים אחד מחברי הלהקה מוצא אוכל, מייד משחרר קריאת אזהרה מפני טורף, כדי שחברי הלהקה שלו יסתתרו או יברחו. ואז הוא אוכל לבד את מה שמצא, ואחרי זה הוא משחרר קריאת הרגעה, ואז הוא ב־'ווין ווין סיטואיישן'. פעם אחת אכל לבד. פעם שניה נחשב גיבור כי הציל את חבריו מפני פורענות".
לדבריו, "אפילו ציפורים משתמשות בהפצה של כזבים לצרכים הישרדותיים. כשבני האדם יגיעו לכוכב הזה - הם יעשו שימוש בפייק ניוז לא רק בשביל קיום - אלא גם בשביל מעמד, פוליטיקה. את זה אני מתחיל ממש מרעמסס השני, פרעה".
פרל סיפר כיצד נולד הספר: "הספר הזה נולד במקרה. הייתי בלונדון לפני המון שנים. עוד בתקופה שבהייד פארק פינת הנואמים הייתה מאוד פופולרית ושמתי לב, שדווקא אלו שהפיצו בדיות ושקרים משכו הכי הרבה תשומת לב. אנחנו יודעים היום ממחקרים, שכאשר אתה מפיץ באחת הרשתות החברתיות שקר - ההדהוד והחשיפה שלו יהיו הרבה יותר מאשר על דבר אמת. יש בשקרים משהו שמושך אותנו. זה תפס אותי אז, ומאז התחלתי לקרוא. עשיתי מחקר של שנתיים, והפרי שלו זה הספר שאת מחזיקה פה".
"עושים מיתוג שלם המציג את הלוזר הגדול כווינר"
בהמשך השיחה ציינה ורדה: "אחד הפרקים המדהימים הוא הספין הגדול של בר כוכבא".
פרל השיב: "אני לוקח את המאזינים שלנו כמעט 2,000 שנים אחורה. הציבור היהודי בארץ ישראל כבר די משתקם ובניגוד למה שחושבים, יש ישוב יהודי משמעותי, הוא מחזיר לעצמו סממנים ריבוניים ולאט לאט משתקם. ההנהגה מבינה שאי אפשר לנצח את העולם ואז קם בחור כריזמטי - בר כוכבא ואומר 'לא, אני אמרוד ואכניע את הרומאים ששולטים בכל מרחב הים התיכון ובוודאי בישראל', הוא מתחיל לארגן מרד ובהתחלה אפילו די הולך לו. הוא מגייס צבא של אנשים באמת עם סכין בין השיניים, והם מתחילים לעשות פיגועי טרור נגד הרומאים. אחרי שלוש שנים הרומאים מחליטים לעשות לזה סוף ויוצרים אירוע שואתי. אחד האסונות הכי גדולים שהיו לנו. כמעט 600,000 אלף יהודים נרצחים".
"הוא עצמו ברח ונתפס, רצחו אותו. זה באמת בכל קנה מידה כישלון צבאי. אגב, המנהיגות היהודית זרקה אותו לשולי ההיסטוריה. הספונסר שלו רבי עקיבא הבין שהוא היה משיח שקר. חז''ל והספרות היהודית כבר לא מתעסקים איתו", הוסיף.
"עוברים כמעט 1,700 שנים", הוסיף לספר. "עד שמתחילה הפעילות הציונית באירופה. ואז אחד מראשי הציונות - מקס נורדאו מבין שיהיה קשה לגייס את הנוער היהודי בגולה שאמון על לימוד ושינון ולהפוך אותו לחבר'ה הרפתקנים, עם עוז, אנשים פיזים. הוא הולך יום אחד לאופרה, ורואה סצנה שבה בר כוכבא מנצח אריה, ואז נופל האסימון לנורדאו, והוא אומר 'אני אקח את המותג הזה בר כוכבא כדי לעשות מיתוג מחדש', ועושה ספין. זה בא לידי ביטוי קודם כל בנאום המפורסם בקונגרס הציוני השני, זה נקרא עד היום 'נאום השרירים' של נורדאו. לאט לאט התנועה הציונית מתחילה ממש בקמפיין. קודם כול מקימים אגודות ספורט על שם בר כוכבא ותנועות נוער. הקמפיין הזה ממשיך גם עם הקמת המדינה - מקראות ישראל, השירים המפורסמים של קיפניס, בולים על שם בר כוכבא, פסלים, אומנות. עושים מיתוג שלם המציג את הלוזר הגדול ביותר בתולדות מלחמות היהודים כווינר".
