פה קבור התקן
כיצד משפיעה התקינה על ענף הבנייה הישראלי? • אהוד לביא ודליה ירום, סמנכ''לית לתקינה במכון התקנים, עם התשובות • פרק 19
כיצד נכנסת התקינה לתחום הבנייה, ומשפיעה על התהליך מתחילתו ועד סופו? בפרק ה־19 בפודקאסט 'מהנדסים בנייה' בהגשת אהוד לביא, התארחה דליה ירום, סמנכ''לית לתקינה במכון התקנים, ויחד דיברו על חלקו של מכון הנדל"ן בתחומי חיים רבים במדינת ישראל.
"במסגרת תפקידי אני אחראית על כל נושא התקינה הישראלית, וייצוג התקינה הישראלית בתקינה הבינלאומית", סיפרה דליה בפתח הדברים. "תקן זה מסמך שנכתב בקונצנזוס ע''י בעלי עניין בשקיפות. תמיד תקנים מופצים לביקורת ציבור. המטרה שלהם היא ליצור שפה אחידה. שלכולם יהיה ברור מה צריך לעשות. שהכל יתחבר עם הכל".
כיצד נוצר תקן? "קודם כל, זה קורה כתוצאה מצורך בשוק", הבהירה. "הרבה מאוד אנשים רוצים תקנים וכל אזרח במדינת ישראל, כמו בכל אחת ממדינות העולם, רשאי לפנות למכון התקנים ולבקש לכתוב תקן. הסיבה למה הוא מבקש זאת ומה יהיה התוכן - זה כבר נדון בוועדות התקינה. למה אנשים רוצים תקנים? בעיקר כי הם נתקלים בקושי. בין אם זה בשטח, במשרד, קושי מסחרי. כשוועדת תקינה מסיימת את עבודתה, יש תקן ישראלי. אתה רוצה אתה מתאים לו, אתה לא רוצה אתה לא מתאים לו. מתוך 4,000 תקנים ישראלים, קרוב ל־3,000 הם תקנים וולנטרים. בעיקר משתמשים בהם במכרזים. תקן ישראלי וולנטרי יכול להפוך להיות חוק במדינת ישראל. הדרך האחת, וזה כתוב בחוק התקנים, שר הכלכלה רשאי להכריז על תקן כתקן רשמי, אם הוא עומד באחת העילות הבאות: שמירה על בטיחות הציבור, בריאות הציבור והגנה על הסביבה. ואז אם התקן רשמי, אסור לך למכור, לייבא ולשווק במדינת ישראל מוצר שלא מתאים לדרישות התקן".
"עלינו להתאים את התקן לסביבה שאנחנו רוצים לייצא אליה"
"מדינת ישראל נורא רוצה להיפתח לעולם ולהסיר חסמי ייבוא", אמרה ירום. "אחת ההנחיות שקיבלו ועדות התקינה של מכון התקנים היא 'תאמצו תקנים במקביל'. אם מישהו בוחר ללכת למסלול האמריקני, אז הוא לכל אורך הדרך צריך ללכת במסלול זה. כלומר, לא אוכל לקחת חלק מהדרישות מהאירופי, וחלק מהדרישות מהאמריקני, ולהגיד המוצר שלי מתאים לתקן. אם אנחנו רוצים להיפתח לעולם, אנחנו צריכים לקבל תקינה מכל מיני מקומות בעולם. אנחנו גם לא רוצים לייבא, ואנחנו גם רוצים לייצא. אנחנו מדינה שיש לה תעשייה בעיקר בתחומי ההייטק, אבל לא רק. אז עלינו להתאים את התקן לסביבה שאנחנו רוצים לייצא אליה".
ומה באשר למי השתייה? "זה נושא מורכב", השיבה דליה ירום, סמנכ"לית לתקינה במכון התקנים. "כעיקרון, במדינת ישראל מה שמוביל זה תקנות מי שתייה. התקן נכתב כדי שהמוצרים שיגיעו לארץ יתאימו לתקנות מי השתייה. מדינת ישראל היא גם המדינה המובילה בעולם שמטפלת במים, ורוב המים שאנו משתמשים בהם הם מים מטופלים. הדוגמה של המים היא קצת דוגמה ייחודית. אנחנו מדינת מדבר, מדינה שסובלת ממחסור במים. היום אנחנו משק המים שלנו הוא משק עצמאי וזה חשוב. וכן, בתחום הזה אנחנו קצת יותר מוגבלים".
