"התכלית היא שכולם ישובו הביתה בשלום"
שרון שרעבי, אחיו של אלי ששוחרר משבי חמאס ויוסי שגופתו עדיין חטופה בעזה, שיתף: "המחאה זה משהו שנותן לחטופים עוד אוויר - מזון רוחני לשרוד שם"
אתמול (א') נערך 'יום עצירה' ביוזמת חלק ממשפחות החטופים. רבבות מעם ישראל הצטרפו לשביתה, כמו גם גופים עסקיים ומוסדות אקדמיים. שרון שרעבי, אחיו של שורד השבי אלי ושל יוסי שגופתו חטופה בעזה, ביטא את תחושותיו על רקע המחאה אתמול.
"מה שונה הבוקר משאר הבקרים? מעל 680 יום כבר. מה שונה? השונה הוא שאנחנו מבינים את גודל האסון שלנו ככל שהזמן מתרחק. אם הייתי שואל אתכם עוד כמה זמן להערכתם תיגמר המלחמה הזו, או כמה זמן יוחזקו החטופים עד שיחזרו, כנראה לא הייתם מנחשים נכון, ובטוח שגם אני לא הייתי מנחש נכון. במלחמה הארורה הזו אנחנו מבינים את המטרות, יש מטרה לטווח קצר ויש מטרה לטווח בינוני או ארוך, שהיא לשמור אותנו מאסונות דומים. אבל המטרה הכי גבוהה היום, ואזרחי ישראל מצביעים על זה ברגליים, זה להיות עם החטופים. אלו שהיו במחאות ולא היו במחאות – כולם רוצים להשיב את החטופים. אני שומע נבחרי ציבור אומרים 'מה מחזק את החמאס' ו'מה מחליש את החמאס'. אני יכול להגיד לך מה מחזק את עם ישראל - הסולידריות סביב החטופים והחיילים שלנו תישמר לעד ומייחדת מאוד את העם המיוחד שלנו שהחמלה בו זה ערך עליון", סיפר.
"ציפיתי אתמול שמי שיגיע לכיכר החטופים יהיה ביבי נתניהו"
הוא התייחס לאמירות שהמחאות מחזקות את חמאס, ואמר: "מי שמכיר את פועלי ועמדתי יודע שבטח שאני מתנגד לכל צעד או מחאה אלימה, זו לא דרכי. זה לא פותר מחלוקות, אי הסכמות או מקדם השבת חטופים. לא חסימת כבישים ולא שרפת צמיגים. אבל גם להיות אדישים או לנרמל מציאות שבה אנחנו משלימים עם זה שיום רודף יום והחטופים נשארים שם – אסור שזה יקרה, אזרחי ישראל צריכים להצביע ברגליים. אני ציפיתי, אולי הבן משפחה של חטופים היחידי שציפה שמי שיגיע לכיכר או למקום שבו המשפחות נמצאות יהיה ראש הממשלה ביבי נתניהו. אם הוא היה מגיע לשם והיה אומר 'תדעו לכם, אני אתכם, עם ישראל אתכם', לא היינו רואים שום מחאה, שום שרפת צמיגים ושום חסימת כבישים. זה בגלל שבסופו של דבר כאשר ראש הממשלה אומר 'אני עומד לצידכם, אני לוקח אחריות על המקום הזה, ובאחריותי לפתור את הסוגיה הסבוכה הזו כשאנחנו יודעים מול מי אנחנו עומדים – ארגון טרור רצחני שאסור לשכוח שטבח בנו'. מה מחזק את החמאס? הישארותם של החטופים בשבי שם. זה מה שמחזק את החמאס, לא המחאות, לא הסולידריות סביב כיבוש עזה, עזבו את הקשקוש של ימין ושמאל. אם זה היה הבן של אחד מכם, לפחות המאבק הצודק המוסרי והערכי שגדלנו כולנו עליו היה אותו מאבק. לא הייתי משלים עם מציאות כזו אם הילדים שלכם היו שם".
"הספין שאומר ששרפת צמיג מחזקת את חמאס – זה קשקוש"
"שום דבר לא יכול לחזק את חמאס, רק דבר אחד – ההחזקה בחטופים שלנו. אל תקנו ספינים שהם לא משפיעים. הספין פה שאומר ששרפת צמיג מחזקת את חמאס – זה קשקוש. זה הטרור הפסיכולוגי, ישראל בסוף יודעת כשהיא באה לשולחן על מה היא יכולה לוותר, מה הקו האדום שלה, וישראל מוכנה לשלם מחירים כבדים. אני אומר לך את זה, למרות שזה לא נראה ככה, למרות שיש אמירות נפשעות מצד אזרחי ישראל שאומרים שהממשלה לא רוצה להשיב חטופים – זה פשוט לא נכון. לישראל יש את הקווים האדומים שלה, וגם לחמאס יש את הקווים האדומים שלו. בסופו של דבר, צריך שיהיה אינטרס או לחץ מסוים שיהיה מפגש רצונות שם, בהזדמנות הראשונה שזה יקרה צריך לנצל את זה. בסוף ברור לנו מה צריך להיות - חמאס יצטרך לפרק את נשקו, ישראל תצטרך להגלות את המנהיגים של חמאס, וישראל תצטרך לבנות מחסומי הגנה שיגנו באמת על אזרחי ישראל. מה שאני אומר כרגע - 90% מהישראלים אומרים. ישראל צריכה לבנות לעצמה מערך התקפה והגנה מתאים שיגן על ביטחון ישראל".
"התכלית היא שכולם ישובו הביתה בשלום"
אלי שרעבי אמר שהמחאות זה כמו עשר ארוחות עבור החטופים. על כך סיפר שרון: "אחי נראה אותו דבר, פשוט הוא לבש חולצה. הוא שלד עצמות, נראה כמו ניצול שואה. הוא מבין שהמזון הרוחני הזה שמחזק את התקווה והאמונה זה משהו שנדרש שם. אם באיזשהו תמונה או הבזק של קול שמע אתמול את אזרחי ישראל באמירה של 'אתם לא לבד – אנחנו אתכם', זה משהו שמחזק ונותן להם עוד אוויר. המטרה של כולנו, לא משנה איזה פתק כל אחד שם, זה שהם ישובו הביתה, כדי שנוכל לשקם, לרפא את החברה, ושנעמוד יחד מול האויב כי זה מה שיכניע אותו – האחדות שלנו. לא הפילוג, לא השנאה וגם לא ההסתה. השיח המכבד, השיח שמסתכל לכם בעיניים ואומר 'הבנים שלכם שם, לא משנה אם הם חטופים, לא משנה אם הם לוחמים' עם התכלית להחזיר את החטופים. התכלית היא שכולם ישובו הביתה בשלום".
"כשאזרחי ישראל ניגשים לאלי הם מתחזקים ממנו ומחזקים אותו, זה היופי של העם הזה"
איך הם מתמודדים עם הדוח שפרסם משרד הבריאות על מצבם של שורדי השבי? "אנחנו כאזרחי ישראל לא יכולים להיות כפי שהיינו, בטח הוא שיצא מהתופת אל מציאות של שכול לא יכול להיות כפי שהוא. אני אמרתי לו שהוא על-אנושי, אני ציפיתי שאני אהיה לו המשענת לריפוי ושיקום, ובעצם הוא המשענת שלי. אני לא יודע מאיפה הוא מביא את הכוחות האלה, אני לא יודע איך הוא מתרומם כל יום מחדש. אני יודע שהוא מקבל אהבה מכל אזרחי ישראל, וכשמחבקים את אלי מבינים שזו הישראליות של פעם, הלמען הדגל, כשהיינו מכבדים אחד את השני – זה לא יכול להישכח. כשאזרחי ישראל ניגשים לאלי הם מתחזקים ממנו ומחזקים אותו, זה היופי של העם הזה".
עריכה: עידן נאור
