פותחים תריס
מהי מחלת התריס העינית? • פרופ' רפי קרסו ופרופ' גיא בן סימון (המרכז הרפואי שיבא) על המחלה, דרכי הטיפול, וההתפתחויות בתחום
מחלת התריס העינית (TED) היא מחלה אוטואימונית הגורמת לדלקת ברקמות מסביב לעין, בדרך כלל אצל חולי יתר או תת-פעילות של בלוטת התריס. פרופ' קרסו ביקש לשוחח עם פרופ' גיא בן סימון, מנהל מכון פלסטיקה של ארובות העיניים במרכז הרפואי שיבא, ועסק בהופעת המחלה, הסיכונים, הסוגים השונים של המחלה, ויכולת הטיפול במחלה.
לדבריו של פרופ' בן סימון: "בלוטת התריס משפיעה על הומאוסטזיס ועל חילוף חומרים בגוף. יש אנטיגנים משותפים שהם חלבונים, שנמצאים הן בבלוטת התריס והן בשרירים ובשומן הארובתי, וכשיש מחלה אוטואימונית או יתר פעילות שזה הכלל או תת פעילות ויש נוגדנים עצמיים כנגד הבלוטה - אותם נוגדנים פועלים על שרירים החוץ עיניים, השרירים שאחראים על תנועת גלגלי העיניים וכן על השומן הארבותי. התלונות נובעות מהתהליך הדלקתי שמלווה את הארובה".
"מחלת התריס העינית מערבת את ארובות העיניים, כוללת ספקטרום רחב של מחלות"
בהמשך עלתה השאלה: "מה היא באמת מחלת התריס העינית, מה קורה לעין או לשרירים או לשומן שעוטף את גלגל העין והשרירים?".
"מחלת התריס העינית, או מחלת בלוטת התריס שמערבת את ארובות העיניים, כוללת ספקטרום רחב של מחלות. סימן ההיכר שלהן הוא שגשוג של רקמה דלקתית, הגדלה כישורית של השרירים החוץ־עינית והגדלת נפח השומן כתוצאה מתהליך אוטואימוני", הסביר. "התלונות והתסמינים שמאפיינים את המחלה הן בלט העין, פתיחת יתר של העפעפיים, הגבלת בתנועות גלגלי העיניים. בנוסף, כאב לוחץ בארובת העיניים בגלל הדלקת, שיכול לגרום גם לפגיעה בראייה כתוצאה מדלקת ומתיחה של עצב הראייה או לחץ מהשרירים התפוחים. לצד זאת, גם חשיפה של משטח העין החיצוני או הקרנית, סימני יובש ודלקות עיניים זיהומיות עד כדי פגיעה קשה בעין ובראייה, בשל חשיפה ולחץ על עצב הראייה".
פרופ' קרסו העלה שאלה על הרופאים המוסמכים לטפל במחלה: "אנחנו מדברים על מחלה שמתחילה מחוץ לעין, אבל יש לה השפעה קשה על העין. מי הרופאים שמטפלים במחלה הזו? כי זו מחלה שמתרחשת מחוץ לעין, וישנם רופאים אוקולופלסטיקאים. נגיד שאת המושג אוקולופלסטיקה לא כולם מכירים, אז בוא תגיד לנו מילה מה הוא התחום המדובר?".
פרופ' גיא בן סימון הסביר את הנושא ולמי ניתן לפנות: אוקולפלסטיקה זו תת־התמחות ברפואת עיניים, שמתעסקת בניתוחים חוץ עיניים של עצב הראייה, ארובת העין, כמו טראומות וגידולים בארובה. לצד זאת, דרכי דמעות, כמו חסימות מולדות ונרכשות, ומחלות עפעפיים שונות כמו גידולים פרי־אוקולריים. מדובר בהתמחות נפרדת, שנמשכת כשלוש שנים לאחר התמחות ברפואת עיניים, והיום יש בארץ כמאה רופאים בתחום שעוסקים בו".
פרופ' קרסו פנה ושאל על סיווגי המחלה: "כשאנחנו מדברים על מחלת התריס העינית, אנחנו מדברים על מחלה חריפה, שיש לה טיפול ואפשר לפתור אותה, על מחלה כרונית או מחלת שלבים חריפה שהופכת לאט לאט למחלה כרונית?".
"בהתחלה חשבו שזו מחלה חריפה, שהופכת כרונית. היום יודעים שבשלבים הכרוניים יש פעילות דלקתית 'על אש קטנה'"
בהמשך לשאלה על סיווג המחלה, נשאל פרופ' סימון שיתף: "בהתחלה חשבו שזו מחלה חריפה, שלאט שהופכת כרונית. היום יודעים שגם בשלבים הכרוניים יש פעילות דלקתית על אש קטנה. אך באופן עקרוני יש מחלה חריפה, שמופיעה בתסמיני דלקת, כאבים אודם ונפיחות בארובת העין, והיא פעילה בין חצי שנה־לשנתיים, והממוצע הוא שנה ולאחר מכן היא דועכת".
עוד ציין: "במקרים רבים יש שארית של תסמינים דלקתיים והצטלקותיים, כמו פזילה או פתיחת יתר של העפעפיים שגורם לחשיפת משטח העין החיצוני ויובש, כלומר המצמוץ פחות יעיל. אך ברוב המקרים אין צורך בהתערבות ניתוחית, במטופלים שטיפול סימפוטמי יטפל בתלונות שלהם. הטיפול הניתוחי באלה שזקוקים לו הוא מורכב יותר, והרופאים שצריכים לטפל במחלה צריכים להיות גם אנדוקרינולוגיים. אצלנו ב'שיבא' הקמנו מרפאה מולטי־דיסציפלינרית לפני הרבה שנים, וכיום כמעט בכל בתי החולים יש יחידה לטיפול במחלת בלוטת תריס, במסגרת יחידת האוקולופלסטיקה".
בחסות עמותת לראות לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל.
