על רקע חילוץ גופותיהם של החטופים אילן וייס ועידן שתיוי במהלך סוף השבוע, לצד הניסיונות להוביל לעסקת חטופים מול חמאס, הלילה (א') פורסם כי מטרת ניסיון החיסול ברצועה הייתה דובר הזרוע הצבאית של חמאס אבו עוביידה. סא"ל (מיל') אלון אביתר, פרשן לענייני ערבים, הגיב לדברים.
"עשו מאבו עוביידה הרבה יותר ממה שהוא", טען. "מי שהיה אמון על דברור חמאס כלפי חוץ, בעיקר מול ישראל, בכל הנוגע למלחמה ועוד לפניה. מין שר הסברה שמקבל העברת מסרים, מארגן מסיבות עיתונאים, מעביר את האידאולוגיה החמאסית גם לקהל החיצוני וגם לפנימי. דמות שאני חושב שקצת קשרו לה כתרים כאן יותר ממה שהיא באמת".
בהמשך הודה: "אני מנסה לחפש את ההיסטריה של חמאס ולא מוצא אותה. אני כן מוצא ניסיונות של מי שכן נשאר בחמאס, לפחות מבחינת המפקדים בדרג הבינוני פלוס - בהיעדר הנהגה ותיקה של חמאס מי שנשאר הם אותם אנשים שקיבלו את המושכות לנהל את המערכה. חמאס עובד כמו נחש שחותכים לו את הראש - הוא ממשיך לרוץ, אולי קצת יותר קשה, אבל הוא עושה את זה. יש הישרדות. ההישרדות החמאסית היא לא רק בתוך המחילות, אלא ניסיונות לפחות כרגע בימים הקרובים לשפר את יכולות ההתגוננות שלו בתוך העיר שלו ואת יכולות הלחימה, הוא מגייס פעילים, מרענן אמצעי מלחמה, משפר את המיקום שלו, מנקה את המנהרות לקראת עימותים בתוך המנהרות מול כוחות צה"ל".
"לא הייתי מגדיר שחמאס בהיסטריה, אני לא רואה סימני שבירה ומוכנות להוריד את הדגל לחצי תורן", הבהיר סא"ל (מיל') אביתר. "אני כן רואה ניסיונות להרתיע את צה"ל מכניסה לתוך עזה תחתית. יש ניסיונות גם להרים את המורל קצת. היום חמאס מפרסם הודעה שמוחמד סינוואר נהרג. בסופו של דבר יש ניסיונות של חמאס לייצר קו הגנה בתוך העיר עזה, גם נקודות לתקיפה באותם מקומות שיש לו היכרות טובה ויתרונות יחסיים בשטח איתם. עד עכשיו, כולל הלילה האחרון שבו ראיתי תנועה ערה, נעו דרומה סדר גודל של קרוב ל־10 אלף. אם הקצב הוא תנועה של אלפים בודדים ביום, הרוב עוד לפנינו. אם יהיה אפשר להניע את כולם דרומה, זה ייקח שבועות רבים. זה מקשה בוודאי על הפעילות של צה"ל בעיר, וניתקל בהתנגדות. רבים מהפלסטינים לא רוצים לזוז דרומה. אני חושב שהמומנטום שהיה בשעתו של הנעת האוכלוסייה לרפיח הלך לאיבוד. אין מספיק אוהלים בדרום, צפוף מאוד לאזור שאליו נעים כולם, היום יש שם קרוב למיליון איש".
באשר למשט המתוכנן לעזה אמר הפרשן לענייני ערבים: "כל מסעות השיט האלו שהתחילו במרמרה, דרך יאכטות מזעריות ששמו עליהן כמה דגלים קטנים ושקי קמח, כולל המשט הקרוב, הן בעיקר פעילות של יח"צ ולעשות טוב על המצפון של האירופאים. אני לא חושב שיש בזה מהות, וגם הניסיון של ישראל להתחכך איתם בים ולהוריד את הציוד מועד לכישלון. אין כאן יותר מדי אפקט משמעותי. נגביר את התהודה יותר ממה שהיא באמת. עדיף לתת להם כרטיס חד כיווני ולסיים את האירוע. זה יעלה לנו פחות מכל בחינה".
עריכה: מיכל קדוש