הצייר והסופר יאיר גרבוז הלך לעולמו הבוקר (ד') לאחר שנאבק במחלה קשה. לפני מספר חודשים, כשציין את יום הולתו השמונים, שוחח עם רבקה מיכאלי ב-103fm. הוא סיפר לה על עשיית אמנות בימי מלחמה, על חיים על מזוודות, וגילה מדוע לא זכה בפרס ישראל.
"מסתבר שאני קשיש, ואני מקבל את זה לגמרי. לא חגגתי בצעירותי ולא עכשיו. אני מציין את זה בגלל שיש לי ספר חדש. ספר שנקרא 'יפה נורא' שנכתב בימי המלחמה כדי למלא את השעות המתות בין שעות הזוועה. זה גם נורא וגם יפה", סיפר גרבוז בפתח השיחה. "יש בו גם שאלות על אמנות והוראת אמנות, גם על אמנות ופוליטיקה, וגם על העיסוקים היותר בידוריים שלי - על הומור ביצירה. אני אוהב את מה שיצא".
כיצד אדם משפיע כל כך על הזירה האמנותית בישראל שנים רבות כל כך, לא זכה בפרס ישראל? גרבוז ייחס לכך שיקולים פוליטיים, על רקע 'נאום הקומץ', נאומו השנוי במחלוקת בעצרת לקראת בחירות 2015. בנאום מתח גרבוז ביקורת על 'מנשקי קמעות'. "ועדה מקצועית מצאה אותי ראוי לפרס ישראל, אבל בנט ודרעי מצאו אותי כלא ראוי. מלכתחילה הם הכניסו לוועדה המקצועית אדם שכל עיסוקו בדברים שלא אמרתי, ולא היה אכפת לו מי ייבחר כל עוד זה לא יהיה אני. תפקידו היה להצביע נגדי, כי הזוכה צריך להיבחר פה אחד", אמר.
גרבוז התגורר בשני בתים שונים, בכל אחד מהם הוא היה קצת אחר. "אחת לשבוע יש מערך מתורגל היטב של אריזה, מילוי צידנית בשאריות האוכל מרמת גן לצפת ובחזרה, איסוף מרכיבי המקרר ונסיעה די ארוכה ונחמדה. שם בצפון יש הרבה יותר זמן לעבודתי ולעצמי. כאן יש עירוב - פגישות, חברים ופה ושם גם בילויים", סיפר למיכאלי באותו הריאיון.
גרבוז נותר גאה עד לימיו האחרונים במדור הסאטירי "דבר אחר' בו נטל חלק. המדור התפרסם שנים רבות בעיתון דבר ולאחר מכן גם בידיעות אחרונות. "המוסף הסאטירי הזה החזיק הרבה זמן לעומת כל המוספים האחרים שניסו לעשות כאן. יצאו מתוכו לקטים והרבה מאוד ספרים. הוא השאיר הרבה מאוד דברים, והוא נגמר ברגע מסויים. מאוד אהבתי אותו כשהוא היה בדבר", סיפר.