מקרקע חקלאית לשכונה חדשה
איך עובד תכנון, פיתוח והפשרת קרקעות לבנייה רוויה? • נילי קרן ועו"ד מיכה גדרון, יו"ר הועדה המחוזית במחוז מרכז, על התהליך • פרק 06
משבר הקרקעות בישראל מחמיר, ולכן קיים צורך להפשיר קרקעות חקלאיות ושטחים חדשים לצורכי מגורים ולמצות את מירב הזכויות לבנייה רוויה. בפרק השישי בפודקאסט 'אין לנו קרקע אחרת' בהגשת נילי קרן, אירחה נילי את עו"ד מיכה גדרון, יו"ר הועדה המחוזית במחוז מרכז, והשניים שוחחו על הגופים שלוקחים חלק בתהליך הפשרה של קרקעות בישראל, על תכנון ואישור תוכניות הבנייה ועל משבר הדיור ההולך ומתעצם.
"איך לוקחים קרקע חקלאית, שאין עליה שום תוכנית, והופכים אותה לקרקע למגורים, תעשייה ותעסוקה?", שאלה נילי בפתח הפרק. "נקודת המוצא היא התוכנית המחוזית שחלה במקום, כאשר הועדה מסמנת חטיבת קרקע או אזור לפיתוח, הרי שמאותו רגע יש פוטנציאל לקחת את אותה קרקע, וליזום עליה תוכנית כדי לייעד אותה למגורים, תעשייה מסחר ותעסוקה. יש גוף תכנוני אחד נוסף שמתכנן או יוזם תוכניות גם על קרקע חקלאית, וזה הותמ"ל".
בתגובה, השיב מיכה: "הוועדה המחוזית מאשרת או מקדמת תוכניות שבשטחים שמסומנים בתוכנית המחוזית כאזורים לפיתוח. ומי יוזם את התוכניות? תלוי בגודל ומהות התוכנית. גופים מוסדיים כשבראש ובראשונה רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) ולצידם משרד השיכון וגם 'דירה להשכיר'. גם בעלי קרקע פרטיים, שיש להם 75% מהקרקע, יכולים לקדם ולהגיש תוכנית. בפרקטיקה הם יזמים שיכולים לקדם תוכנית על חטיבות קרקע של כמה דונמים ולא חטיבת קרקע של שכונה שלמה וחדשה".
בסיום הפרק, שיתף: "צריך להבין את עיקרון העל, העיקרון שמדינת ישראל נמצאת שנים רבות במשבר דיור. לכן המגמה והמטרה של מוסדות התכנון היא לקדם בנייה עצומה לדיור. במחוז במרכז כבר 5 שנים לא אישרו יחידה צמודת קרקע אחת. הכל בנייה רוויה. מה שמנחה אותנו לנצל בצורה יעילה את הקרקע, כלומר לבנות את המקסימום שאפשר במגבלות הקיימות. רוב ראשי הרשויות המקומיות רוצות פיתוח, ראש רשות שמח שבונים לו שכונה חדשה ויש עוד תושבים ואפשרות לקבל עוד מרכיבים שחשובים לו. בעיקרון אנחנו רואים עין בעין עם ראשי הערים. הסוד הגלוי הוא שלמרות תשלומי הארנונה, הרשות מפסידה כסף על כל יחידת דיור, בין 7,000 ל־10,000 ש"ח לשנה על כל יחידת דיור".
עריכה: עומר אוקון
