"זכיתי להכיר אישה נפלאה ומיוחדת"
שלמה מנדלסון, בעלה של שרה מנדלסון ז"ל שנרצחה אמש בפיגוע בירושלים, ספד לאשתו: "הקדישה את חייה לנתינה ועשייה"
שלמה מנדלסון הוא בעלה של שרה מנדלסון ז"ל, אחת הנרצחות בפיגוע בירושלים. בריאיון ל-103fm הוא סיפר על אשת המשפחה הייחודית ועל האישיות המיוחדת של אשתו המנוחה.
בפתיחת דבריו התייחס מנדלסון לתחילת חייה של אשתו ושיתף: "שרה עלתה בגיל צעיר מארגנטינה. אימה נפטרה בגיל צעיר מאוד כשעלתה לארץ. היא הייתה מאומצת אצל המשפחה והדודים. חיים לא קלים, זכיתי להכיר אישה נפלאה ומיוחדת, יוצאת דופן מבחינת הנורמה שמכירים. מדובר באישה שמקדישה את כל כולה לאחרים ולנתינה. היא הייתה במעגלים אין־סופיים של המשפחה, קבוצות נוער, היא גם טיפלה ברוח החיה של הארגון והייתה הדבק החזק שכולם התחברו אליו כמו מגנט. כולם חיפשו את קרבתה".
לאחר מכן סיפר: "אנחנו 30 ומשהו שנים שזכינו להיות איתה ולהקים משפחה לדוגמה, משפחה עם הרבה חשיבה וערכים שאנחנו נותנים לילדים. היא הייתה סוג של מנהיגה שקטה, היא הייתה בולטת בעשייה, בעיקר בבני עקיבא שהיא עבדה שם במשך שני עשורים".
"עוד לפני שנכנסתי לחדר כולם פרצו בבכי על האישה הטובה, הצדיקה"
על השתלשלות האירועים אתמול אמר: "אני ישבתי בבוקר, ממש בשעות הבוקר ישבתי לכתוב אזכרה לאימי, יום האזכרה שלה בעוד כמה ימים בשבת בדיוק. אנחנו כבר נערכנו כל המשפחה. ישבתי אתמול בבוקר והתחלתי לכתוב אזכרה. באמצע הכתיבה אני שומע מאחד הכוננים פה במד"א שהוא שכן שהיה פיגוע בצומת רמות. ידעתי שאשתי יצאה לצומת לחכות לחברה שתסיע אותה בבני עקיבא. כל הגוף שלי היה זיק אחד חזק, ומייד ידעתי שהיא בתמונה. ידעתי שהיא שם".
עוד הוסיף: "חזרתי הביתה לעשות טלפונים ולקבל כל זיק של מידע. ניסיתי פה להרים טלפונים לכל בתי החולים, למשטרה. בסוף אותה חברה שאמורה הייתה לאסוף אותה, הייתה במרחק של כמה דקות משם בפקקים. אמרתי לה שתעזוב את הרכב ותנסה למצוא אותה בין הפצועים. היא הייתה שם אבל איננה איתנו. הבנו שהיא נלקחה לבית החולים. היא נלקחה לשערי צדק לחדר טראומה, ושם הבנתי מיד שהיא במצב הרע ביותר. עוד לפני שנכנסתי לחדר כולם פרצו בבכי על האישה הטובה, הצדיקה. אימא טובה, סבתא טובה. אנחנו עוד לא מעכלים. היא הייתה קשורה מאוד לספרים, קראה הרבה, עשתה תואר שני בספרנות. כל שבוע היא הייתה מביאה ערימה של ספרים לילדים, הם ישבו סביבה, והייתה מספרת בכזו שקיקה. הילדים היו רק מחכים שסבתא תספר סיפור מהספר החדש. כל הילדים פה שבורים, ואנחנו חייבים לעשות הכול כדי להתגבש ולהיאחז אחד בשני. שבר גדול".
