סרט תיעודי חדש המסקר את המסעדניות המוכרות אורנה ואלה עולה בימים אלה בבתי קולנוע לב, וישודר בקרוב בערוץ HOT8. רבקה מיכאלי שוחחה עם יוצר הדוקו, תומר היימן שסיפר כי מדובר עבורו בהרבה יותר מאוכל.
היימן עבד בצעירותו במסעדה. "יש את המישור האישי שלי - מקום שבו התעצבתי וגדלתי, עבדתי שם כמלצר. הוא עיצב אותי מרמת הערכים שלי, ועד למי שאני וליציאה שלי מהארון. זה ברמה שלי כתומר".
אבל המסעדה הזו אומרת הרבה יותר גם עבור אנשים שלא עבדו בה. "אנשים מתל אביב ומחוצה לה, דור שלם היה שם 26 שנים - מדייט ראשון, ועד שהגיעו לשם עם המשפחה. זה מקום שהיה בית של אנשים. הם ממש כעסו עליהן כשהמסעדה נסגרה. אני יודע כמה חשיבות עמוקה הייתה להן למושג של בן ובת אדם", גילה היימן. "אחת מהן הגיעה מקיבוץ והתגעגעה לשעת בין
ערביים, והביאה את העוגות של הקיבוץ מהכפר. אורנה בישלה בבתים. הן אוטודידקטיות".
אורנה ואלה הכירו בבר הזליג בתל אביב, שהיה מקום תל אביבי. "בעל המקום ראה את שתי הבחורות הצעירות מכינות קינוחים, הוא אהב את מה שהן עשו, והן התחילו לעבור מבית לבית כדי להרוויח עוד כמה שקלים".
לבמאי הדוקו היה חשוב לומר שלא מדובר בסרט על אוכל, או לכל הפחות לא רק על אוכל. "הסרט מתעסק בתימות שהן לא בהכרח קולינריות. רון עומר ערך איתי ביחד סרט שבמודע אומר שאנחנו מספרים סיפור על חברות אינטימית, על פרידה ועל אבל. אלה דברים אוניברסליים".
לדבריו, "הסרט משתמש בקפה כדי לדבר על תימות יותר עמוקות מאשר בית קפה. מרגישים את הטעמים, אבל אני לקחתי אותו ברמה האישית לשאלות על עצמי, שאלות קיומיות. מה עשיתי ב-26 השנים האחרונות? מה יקרה אם מחר לא אעשה סרטים? מה יהיה עם הזהות שלי? ההחלטה לסגור מקום בהצלחה, היא החלטה שלא מובנת מאליה".