"הוא שואל אותי 'מי אתה?' - שיתבייש"
דרור אשרם, אביה של התצפיתנית שי אשרם ז"ל, התייחס להתפרצותו על שר האוצר בוועדת הכספים: "12 תצפיתניות, 6 סמב"ציות שנפלו, אתה מכיר אחת מהן?"
דרוד אשרם, אביה של התצפיתנית שי אשרם ז"ל, התייחס לדיון אתמול (ב') בוועדת הכספים של הכנסת וקרא לזכור ולעזור למשפחות השכולות להנציח את יקיריהן. בדיון הוא התפרץ על שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הטיח בו האשמות והעלה את הדרישה להכיר ולסייע יותר מבחינה כלכלית לבני המשפחות השכולות.
"יש לי שלושה ילדים מעל גיל 22 ואני צריך לעזור להם לא מבחינה כלכלית אלא טיפולית. לטפל בילדים האלה. למה אני צריך לבקש? ישבתי בוועדה, מתבייש. למה אני מתבייש? אני צריך לבקש משהו שהמדינה לקחה לי ואני מבקש שיעזרו לי לטפל בילדים שלי. אני לא מבקש כסף. אני מבקש לתקן את המעוות מלפני חמישים שנה, לא עשו שום תיקון לגבי חוק של ילדים, חוק של משפחות השכולות, אני מקבל רק 1,000 ש"ח לאזכרה של הילדה בכל שנה".
"המדינה נותנת לי 1,000 ש"ח לאזכרה של הילדה כל שנה - לעג לרש"
"המדינה נותנת לי 1,000 ש"ח לאזכרה של הילדה כל שנה. זה לעג לרש. אני מדבר על דברים לא אישיים. אני מדבר על לתקן את המעוות. סמוטריץ' הוא שר האוצר והוא עוצר את הקריאה השנייה והשלישית. ישבתי לשמוע מה הם אומרים. הייתה גברת נחמדה שישבה ודיברה, היא קולגה שלו, והוא אומר שהוא מכיר את הבחור - קצין מוערך. אבל 12 תצפיתניות, 6 סמב"ציות שנפלו, אמרתי לו - 'אתה מכיר אחת מהן? היית אצל מישהי בבית?' למגזרים אתה יודע להעביר יפה", אמר בקול חנוק.
עוד הדגיש: "אני לא מבקש אישית - אני מבקש להנציח את הילדות. אתם רואים מה אנחנו לילדות כדי שיזכרו אותן, התצפיתניות היו הילדות של אף אחד, ביקשתי ממנו הכרה קטנה. תשנו דברים שחמישים שנה לא תיקנו אותם. אני בן אדם עצמאי, הבן שלי עצמאי, למה אנחנו לא מקבלים כלום מאף אחד?"
"שר האוצר היה אמור לשבת ולשמוע אותנו אבל הוא פחד - נכנס עם עשרה מאבטחים"
לאחר מכן שיתף ברצף המאורעות בוועדה שהוביל אותו להתפרץ על שר האוצר סמוטריץ'. "בוועדת הכספים שהגעתי היה יו"ר הוועדה מיליביצקי. אדם נחמד, כיבד אותנו, שמע, שאל שאלות את נציגת משרד הביטחון. הוא ביקש תשובות, הוא ביקש לשבת ולדבר על כל סעיף שהגענו אליו. שר האוצר לא נכנס. הוא היה אמור לשבת ולשמוע אבל הוא פחד. לא היה אף אחד מחברי הכנסת. לאחר מכן שלושה או ארבעה חברי כנסת. כשנכנס שר האוצר הוא נכנס עם עשרה מאבטחים, לשמור כאילו מישהו ייגע בו וירים עליו יד. חס ושלום, אף אחד לא ירים עליו יד".
עוד סיפר בצער ובאכזבה: "רק לאחר מכן, בישיבה השנייה, הוא נכנס. לא הייתי מטיח בו שום דבר אם הוא היה בא שומע ואומר: 'אני אבדוק', 'אני אראה מה אפשר לעשות'. הוא שואל אותי עוד: 'מי אתה?', עניתי לו - 'תתבייש'. הוא מהלל קצין שיש לו את כל הזכויות כי מכיר אותו, הוא מהחונטה שלו. אתה לא מכיר את התצפיתניות? אתה לא מכיר 900 חיילים שנהרגו? הכאב של הבת שלי, לא אתה, לא עשר כמוך ולא כל הממשלה הזו יכולים להרגיש את הכאב שלי. לפני שבועיים עשיתי יום הולדת לילדה, 'אתה יודע מה זה לעשות את היום הולדת של ילדה בת 19 כשהיא בת 21 בבית עלמין?' הוא אומר לי 'אני מבין'. הוא לא מבין כלום. כל האנשים שיושבים שם, שיתייחסו להורים השכולים ביראת כבוד. תכבדו אותם ותקשיבו להם. לא ביקשנו את הירח, את הילדה שלי אי אפשר להחזיר".
