"קטאר היא ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד של המזרח התיכון"
ח"כ אביחי בוארון התייחס לאמביוולנטיות הקטארית: "לארה"ב יש צורך בה" • על הכרת ריבונות באיו"ש: "ידובר בין רוביו לרה"מ - יש חלון הזדמנויות"
האם יחסי ישראל-ארה"ב עומדים לקראת תפנית לא צפויה או תיאום על מלא? התקיפה הישראלית בקטאר, בעלת ברית של ארה"ב, עשויה להשליך באופן מיידי על היחסים בין שתי המדינות וגם על המשך המלחמה בעזה, כך על פי דיווחים שונים. ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) התייחס למעמדה המדיני של קטאר ולדיון המהותי על סיפוח והחלת ריבונות באיו"ש.
בפתיחת דבריו התייחס בוארון למדיניות 'המשחק הכפול' של קטאר ולהשפעתה על היחסים בין ישראל לארה"ב. "ברובד של האמת קטאר היא המחולל של איראן, היא ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד של המזרח התיכון. אנחנו עוברים כאן לרובד המדיני של האינטרסים של ארה"ב בקטאר ולצורך לשמור על יחסים מדיניים תקינים. אני מבין את המורכבות הזו, ישראל משחקת משחק עדין - מצד אחד לשמור על ביטחון אזרחי ישראל. מצד שני, לא לפגוע במערכת היחסים ובאינטרסים של ארה"ב בקטאר", טען בוארון.
"בסופו של דבר קטאר לא אויב"
עוד הבהיר את הבעיה עם 'המורכבות' של קטאר: "בסופו של דבר יש הרבה מאוד גורמים ישראליים שעובדים עם קטאר, לצערי. קטאר לא הוצאה מחוץ לחוק ולא הוגדרה בסוף מדינת אויב. יש מדינות שמוגדרות כמדינת אויב, בסופו של דבר מדינת ישראל עושה את זה עם מנגנוני הביטחון והדרגים המקצועיים, אבל קטאר לא הוגדרה מדינת אויב בגלל המורכבות המדינית שאנחנו מדברים עליה".
"זה מה שאפשר להרבה מאוד אנשים, חברות ביטחוניות, לשאת ולתת עם קטאר: בני גנץ, פולי מרדכי. כשר זה כשר, מסריח זה מסריח, אבל זה לא אסור. ברמה הביטחונית מדינת ישראל אפשרה לשאת ולתת שם", הסביר בהמשך.
"רוביו בא לתת את הגושפנקה ורוח גבית להכרה באיו"ש"
לאחר מכן דן בוארון והביא את נקודת מבטו בנוגע לביקור רוביו ולחשיבות של הכרת ריבונות באיו"ש. "רוביו בא לתת את הגושפנקה, בא להכיר בצורך שלנו, ובא לתת רוח גבית להכיר ריבונות באיו"ש. זה ידובר בין מרקו רוביו לראש הממשלה. אנחנו נמצאים בעידן שהוא סוג של אתגר מדיני, ומצד שני הוא גם חלון הזדמנויות מדיני שאנחנו חייבים לנצל", אמר.
עוד הוסיף בסיום: "אני חושב שצריך לעשות את הדברים בצורה עדינה, להחיל ריבונות בלי לפגוע בהסכמי אברהם. בוודאי שהחלת ריבונות וחזרה רשמית לחבלי מולדת היא הדבר החשוב ביותר, קודם כול ההגדרה העצמית שלנו בארצנו. עם זאת, אתה לא רוצה לפגוע במעשה מדיני שטוב וחיובי למדינת ישראל ולאזור כולו. אנחנו אדרבה רוצים לקדם אותו, אז עושים את זה בתיאום עם המדינות שאנחנו רוצים להיות איתם בקשר. איחוד האמירויות גם מבינה כמדינה שיש לנו צורך לעשות את זה. הם לא רוצים לפגוע באינטרס שלהם. בסוף הסכמים מדיניים יושבים על אינטרסים, והאינטרס לא יתפוגג".
