אנטישמיות, קווים לדמותה
כיצד נראית האנטישמיות מ־7 באוקטובר, ואיך היא שונה מביקורת? • ד"ר אדם קלין אורון, פרופ' עמוס גולדברג וד"ר כרמה בן יוחנן הסבירו • פרק 19
7 באוקטובר הפנה כלפי ישראל לא מעט חצים, שנדמה שהרטוריקה שלהם הולכת ומחמירה בכל יום שעובר. בפרק ה־19 בפודקאסט 'יריב ראוי' בהגשת ד"ר אדם קלין אורון ממכון ון ליר, התארחו פרופ' עמוס גולדברג מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית, וד"ר כרמה בן יוחנן, מהחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית. יחד, ניסו להבין מה קרה לאנטישמיות בשנים האחרונות, ומה צופן העתיד מאז המלחמה.
"לאנטישמיות היסטוריה ארוכה ומגוונת הקשורה ביחסים בין נוצרים ליהודים, בין מוסלמים ליהודים, ובין עמי העולם לקהילות יהודיות שונות", פתח ד"ר קלין אורון. "אבל נדמה שמאז הקמתה של מדינת ישראל הזהות היהודית הפכה מזוהה יותר ויותר לזהות הישראלית, ויתכן שזה גם המקרה ליחס עוין כלפי היהודים או כלפי ישראל. ובכן, מהי אנטישמיות? מהי אנטי ציונות? האם ביקורות על מדינת ישראל נוטות להיות נגועות בשנאת יהודים? או שזו טענה לא הגונה שמטרתה הדפת ביקורת לגיטימית? מה השתנה בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר?".
בתחילת הפרק, הבהיר פרופ' גולדברג: "בין ביקורת ועוינות לציונות ולמדינת ישראל לבין תופעת האנטישמיות אין שום קשר אלא אם יוכח אחרת. אלה שתי תופעות לגמרי שונות. מדינת ישראל היא מדינה כמו כל המדינות ואפשר לבקר אותה, הציונות האי אידאולוגיה לאומית כמו אידאולוגיות לאומיות אחרות ואפשר לבקר אותה, אפשר גם לשלול אותה, זה חלק מהדיון היהודי הפנימי, לא רק בחוץ. לעומת זאת אנטישמיות היא סוג של גזענות או פשע שנאה, זה עניין אחר לחלוטין. צריך לחשוב מאוד בזהירות מתי יש לנו אינדקציות שביקורת על מדינת ישראל והציונות קשורה או נובעת לאנטישמיות, רף ההוכחה הוא מאוד גבוה".
בתגובה, הדגישה ד"ר בן יוחנן: "אנטישמיות זו מילה מורכבת ובעייתית. כשאנחנו מדברים על אנטישמיות אנחנו מדברים על מילה שהמוצא שלה הוא מהמאה ה־19 שסופח אליה סיפור הגזענות כלפי יהודים. אני חוקרת דת ויחס ליהודים שיש לו היסטוריה ארוכה וזה לא אומר שזה לא משתנה, הוא מאוד משתנה ומאוד תלוי הקשר. יש פה משהו שהייתי קורא לו אמביוולנטיות עמוקה שהיא ממש לא רק 'אנטי' ושנאה, היא הרבה פעמים יכולה להיות העדפה מופרזת או יחס יוצא דופן כלפי יהודים".
"אני בהחלט חושבת שאנטי ציונות כפי שהיא נראית היום היא הרבה פעמים נכנסת לתוך התבנית הזו", הוסיפה. "המשימה האינטלקטואלית היא איך מצד אחד מכירים בתבניות האלו שמלוות אותנו לאורך ההיסטוריה, ומצד שני מאפשרים ביקורות על הציונות ומדינת ישראל".
