זוכרים את יונה וולך
במלאות 40 שנה לפטירתה: יונה וולך שהכרתם, וזו שעדיין לא • מוזמנים להאזין לרצף מוזיקלי עם השירים שכתבה המשוררת הפראית • בלעדי לדיגיטל של 103fm
ארבעה עשורים חלפו מאז המשוררת יונה וולך הלכה לעולמה, אבל אם תחזרו לכתבים שהשאירה אחריה תגלו, שבצורה כזו או אחרת, הנוכחות שלה עדיין פועמת בין המילים. וולך היא הרבה יותר ממשוררת, היא כוח טבע שהצליח לשנות את פניה של השירה העברית לנצח. מעצם היותה וולך מספרת את סיפורה של האישה שהעזה לחיות, לכתוב ולאהוב בעוצמה שאין שנייה לה. בשל כך, חזרנו לאירועים הגדולים בחייה של היוצרת בכדי לנסות לפענח את התופעה שמצליחה להשפיע על התרבות הישראלית עד היום.
וולך נולדה בשנת 1944 בכפר אונו, שלימים הפך לקריית אונו. הוריה היו ממקימי המקום, וכשהייתה בת ארבע אביה נהרג במלחמת העצמאות. אירוע זה בפרט וילדותה בכלל הותירו חותם עמוק על חייה ועל יצירתה. שכן, וולך יצרה באמצעות פואטיקה בלבד תחושה כאילו אין לה משפחה והיא הגיע, כביכול מהשמיים, מחיק הדובה הגדולה. היא נחשבה לחריגה מאוד בסביבתה, אבל הרגישה יותר 'בבית' דווקא כשהחלה ללמוד במכון אבני לאמנות הציור והפיסול בתל אביב, מוסד שהיא מאוד אהבה ושהגביר בה את דחף היצירה הלירית.
שיריה הראשונים לא נבחרו לפרסום – דבר שעורר בה זעם ותסכול. היא הביעה רגשות אלו גם בשירים וגם בדברים שהטיחה בעורכים שדחו את יצירתה. כך פתחה בכוח את הדלתות הסגורות בפניה והחלה לפרסם את שיריה בכתבי עת ובעיתונים. שירתה פורצת הגבולות שבתה את לבם של הקוראים, שראו בה ביטוי אמיץ, חדשני ומהפכני שלא נודע כמוהו קודם לכן בשירה העברית.
כשוולך פגשה את מוקד
אחד ממבקרי הספרות שהסכימו לפרסם את שירה של וולך הוא פרופ' גבריאל מוקד. באחד הראיונות שהעניק בנושא סיפר כיצד ראה את וולך מרחוק בשעה ששהה בקפה 'כסית' הידוע ומיד אחר כך היא טלפנה אליו וביקשה ממנו לקרוא את שירה. "נפגשנו והיא דיברה ברצף והראתה לי שירים נורא יפים שאחר כך פרסמתי בספר 'דברים' שהוצאנו לה לאור בהוצאת 'עכשיו'", סיפר בהתרגשות.
בגיל 21 התאשפזה וולך מרצונה במרכז לבריאות הנפש טלביה בירושלים. האשפוז הראשון פתח את הדלת למסע ה־LSD של וולך שחוויותיו נצרבו בשירה, בהם השיר 'אם תלך במסע של אל אס די'. המשוררת טופלה באמצעות הסם הפסיכדלי ואילו הרופא שטיפל בה באותם הימים היה מוקסם ממנה ושקע איתה בשיחות צפופות על אומנות ואף העניק לה חדר לכותב בו.
אשפוזיה הפסיכיאטריים הבאים כבר נעשו בכורח, ובהם היא כבר לא זכתה ליחס מועדף מצד פסיכיאטר מעריץ. וולך סבלה ממחשבות שווא, ראתה ראשים כרותים ודם ניגר, סבלה מתחושת רדיפה, האמינה שידידיה הקרובים גונבים רעיונות ממוחה. בין האשפוזים היא חיה באינטנסיביות תזזיתית, הרבתה להכיר אנשים חדשים, נשים וגברים, התקרבה אליהם, יצרה קשרים אינטימיים - ואז השליכה אותם מעליה.
כמו צמח בר
המשורר רוני סומק, אחד מבני הזוג של וולך, סיפר בריאיון על חוסר יכולתה של המשוררת להשתלב במסגרות, ואמר: "ליונה הייתה הפרעת קשב במערכת חינוך שבה נדרשה להתייצב בתלבושת אחידה. כצמח בר שלא למדה באופן סדיר, היא ניסתה להשלים בקריאת ספרי עיון. זה לא הפריע לה לקרוא במקביל את 'לאשה'. כשלמדתי ספרות באוניברסיטת תל אביב והודיעו שילמדו גם את שירתה של יונה, רצתי לטלפון הציבורי וסיפרתי לה בשמחה. 'סוף־סוף אוכל להגיד שהגעתי לאוניברסיטה', היא הגיבה".
בהמשך התייחס לשפת השירה הייחודית שלה, וטען: "יונה הייתה משוררת מדהימה בכך שידעה להוריד את העברית מהפנטהאוז שבו נמצאה לרחוב. השירים שלה הם לונה פארק לשוני שבו צירוף של שפה גבוהה עם מילים שאספה מהרחוב. המילון שלה היה מגדל בבל שדיבר בכל השפות ויצר שפה חדשה. יש ליונה שיר שנקרא 'עברית', ויש בו שורות שבעיני הן חלק מכרטיס הביקור שלה: 'העברית היא אישה מתרחצת/ העברית היא בת־שבע נקייה/ העברית היא פסל שלא פוסל/ יש לה נקודות־חן קטנות וסימני־לידה/ ככל שהיא מתבגרת, היא יותר יפה'. יפה, לא? אבל איך היא כותבת קודם לכן? 'עברית היא סקסמניאקית/ עברית מפלה לרעה או לטובה/ מפרגנת נותנת פריבילגיות/ עם חשבון ארוך מהגלות'. היא יכלה לכתוב שיר על פי כל חוקי הקלאסיקה, ופתאום בשורה האחרונה הופכת הבטנה הרכה של כפפת האגרוף לעור קשה".
אין כל ספק, הייחוד המרכזי בשירתה היה בהתעניינות האובססיבית שלה בעצמה, על תהפוכות הנפש שעברה בחייה. לשון השירה שלה הייתה חדה ולעיתים בוטה ממש. למרות הקושי לפרש רבים מהשירים, היה בהם מעוף שהתבטא בעירוב של ריאליזם וסוריאליזם, עד כדי ביטול הגבול ביניהם. ברבים משיריה ניכר יסוד מיסטי אשר הוסיף להם נופך של מסתוריות. מבחינתה, העברית הייתה מגבלה, והיא התאימה את השפה לגבולות הגזרה שלה.
לאורך כל חייה כתבה וולך בלי הרף, בעיקר שירים, אבל עבדה גם על מחזה, תסכית וכמה קטעי פרוזה. בתחילת שנות השמונים התגלתה אצלה מחלת סרטן השד, שממנה נפטרה כארבע שנים אחר כך, כשהיא בת 41.
את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק
שירה של וולך הולחנו ובוצעו בחייה ולאחר מותה על ידי אמנים שונים, בהם גידי גוב, ערן צור, אביתר בנאי, נורית גלרון, דורית ראובני, ברי סחרוף, ירדנה ארזי, גלי עטרי ועוד רבים וטובים. בנוסף, אי אפשר להתעלם משיתוף הפעולה של המשוררת עם צמד המוזיקאים אילן וירצברג ושמעון גלבץ שהעלו מופע משירה הנושא את השם 'בציר טוב'. וולך עצמה הצטרפה לשניים לחלק מההופעות והקריאה שירים. בשנת 2002 יצא התקליט בהוצאה מחודשת ובתוספת שירים חדשים.
החל מחודש אוקטובר, תעלה במרכז תאו בהרצליה סדרת המופעים החדשה 'מילים טוות', בניהולו האמנותי של חיים שמש. הסדרה מציעה מסע אמנותי רב-תחומי אל עולמם של יוצרים מהתרבות הישראלית והעולמית. כל מופע יציג חיבורים מקוריים ולא שגרתיים בין מוזיקה, תיאטרון, מחול ואמנות חזותית.
האירוע הראשון יתקיים בחוה"מ סוכות (יום רביעי, 8.10) ויוקדש למשוררת יונה וולך. בערב נזכה למופע מחול המתרגם את שירתה של וולך לשפת הגוף והתנועה, ובהמשך השחקנית נטע גרטי תגלם את דמותה של וולך, וירצברג יבצע את לחניו המקוריים לשיריה. כמו כן, הזמר והיוצר ערן צור, מהמבצעים הבולטים של שירי וולך, יצטרף ויבצע שירים מתוך אלבומו המוקדש ליצירתה.
כרטיסים לאירוע אפשר למצוא כאן.
במלאות 40 שנים לפטירתה, ערך יואב חנני, עורך המוסיקה של 103fm, ממיטב שיריה המולחנים של וולך. האזנה נעימה!
רשימת השירים:
- אדם צובר זכרונות - דורית ראובני
- לא יכולתי לעשות כלום - אילן וירצברג ושמעון גלבץ
- זה הגשם - נורית גלרון
- אני שוב מתאהב - גידי גוב
- שן דובי שן - אריאל זילבר
- לקבל ולתת - ריטה
- אולי אני אבודה - ירדנה ארזי
- שיר קדמשנתי (סקס אחר) - דנה אינטרנשיונל וערן צור
- שם יש - ברי סחרוף
- כשבאתי לקחת אותה מהעננים - אילן וירצברג ושמעון גלבץ
- אל תתרגש - דוד דאור
- נ.ב - גלי עטרי
- לא זה לא - נורית גלרון, אילן וירצברג ושמעון גלבץ
- כשתבוא - ערן צור
- תותים - ערן צור
- גם הים נסוג - אפרת בן צור ואביתר בנאי
- אדם הוא מקום - ענת עצמון
- את יותר מדי - נורית גלרון
- שקט - בלאגן
'שבת עברית' ב־103fm נוסדה לפני יותר מ־20 שנה, וכיום היא רצועת המוסיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלסיקות הגדולות של המוסיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב־103fm מכבדת ומוקירה את הקלסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוסיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו ל'שבת עברית' אצלנו באתר. בכל מקום ובכל זמן שרק תרצו. בלי דיבורים, בלי פרסומות – ובכל הכבוד למוסיקה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו כאן.
עריכה: עדן בן ארי
