"יש יותר יצירה והכול מתקשר ל-7 באוקטובר"
בתוכנית ספיישל לכבוד השנה החדשה עידן רייכל סיפר על האלבום החדש - 'עד סוף העולם' • טען: "אומרים שאני חושב אחרת אבל מאז האסון הכול אצלי יותר"
עידן רייכל הוא אחד מהמוזיקאים והזמרים המפורסמים והאהובים במדינת ישראל. המוזיקאי שהיה ידוע בעיקר באמירתו החברתית החזקה החל מאז האסון של ה-7 באוקטובר להביע ולהשמיע יותר ויותר את אמירותיו הפוליטיות והמדיניות בסוגיה הישראלית-פלסטינית ברקע המלחמה. בריאיון חשוף אצל איריס קול, דיבר רייכל על השירים מהאלבום החדש שיצר 'עד סוף העולם' עם יוצרים ונגנים שונים והתייחס גם להשראה מאירועים וזיכרונות שעבר בתקופת המלחמה שסייעו לו ביצירת האלבום.
בפתיחת דבריו, התייחס רייכל לשנתיים המורכבות שעברו עליו ושיתף במפגש המרגש עם שורד השבי שגיא דקל חן: "מאז האסון הכול אצלי יותר, יותר צוללים למטה, יותר כאוב, פתאום משהו משמח הוא מאוד מרומם. קשה לבטא את השמחה כשהתצפיתניות חוזרות, פצוע חוזר להכרה, הכול נהיה יותר. אנחנו אומרים 'ערב טוב', 'בוקר טוב', יוצאים כל יום לחיים מחדש. שגיא דקל חן כשהוא חזר מהשבי, פגשתי אותו ב-48 השעות הראשונות שלו, אז הוא אמר לי הרבה דברים. אחד מהדברים הראשונים שהוא אמר: 'גיליתי שאדם צריך כל יום כוס מים ותקווה'. אם יש כוס מים ותקווה - 'אני יכול לעבור את הדבר הזה, זה כל מה שאמרתי לעצמי בשבי שם'. אמרתי לו: 'היית שם 498 ימים'. אז הוא אמר לי: 'לא, הייתי שם 92 מיליון שניות', והוא אומר: 'מה שצריך זה כוס מים ותקווה'".
"לא מנסה להיות קונצנזוס – אומר את הדברים כמו שהם"
לאחר מכן, דן רייכל על השינוי התדמיתי שחל בו מאז ה-7 באוקטובר: "מבחינת היצירה יש הרבה יותר יצירה. לפני ה-7 באוקטובר, אם הייתה לי אמירה שהיא מעבר לשירים זו הייתה אמירה חברתית. הייתה למשל אפליה נגד ילדים בני העדה האתיופית בבתי ספר יסודיים באחת מהערים במרכז. כשזה קרה, הרגשנו כלהקה היינו צריכים לקרוא ולדבר על העניין הזה. דיברנו פחות על עניינים פוליטיים-מדיניים. יש לוחמים בחזית, לוחמים בעורף ובהסברה, אם אתה יכול לנסות לסדר במילים - זה מה שאנחנו עושים. אמירות מאוד פשוטות וקצרות, להביע דעה ולעזור בדברים".
עוד הוסיף וטען: "אני לא מנסה להיות קונצנזוס. אני אומר את הדברים כמו שהם. אני מרגיש שדווקא בגלל שאנשים מרגישים שאני אומר את הדברים מתוך אמת ולא פרובוקציית לייקים, אנשים מגיבים ומתחיל איזשהו דיון. הם אומרים שאני חושב אחרת, יש אנשים שנכנסים בי בכל הכוח, אחמד טיבי, אבל כשאחמד טיבי מתעמת איתך בזמן מלחמה כנראה שהלב שלך במקום הנכון".
זאת ועוד, שיתף רייכל בתהליך הכתיבה של האלבום החדש שלו ובשיתופי הפעולה החדשים שיצר בתקופה זו: "אני יכול ללהק. אפילו באלבום הזה יש מישהי שכותבת איתי שחר הדר. זה תהליך, כמו בסרט שאתה מלהק שחקנים וניצבים אז גם כאן מלהקים מאמיר אלייב שהוא נגן קאנון ועד שירה בן שמחון שהיא זמרת שאחד הדברים היפים אצלה שהיא באמת מחזירה אותי למקום הזה של הסיבה שמישהי כמו חווה אלברשטיין יכולה להוציא 70 אלבומים כי היא זמרת מבצעת פשוט מעולה. כל נושא שאתה הולך, ג'ז, מוזיקה מזרחית ממש ערבית או בכלל ופה היא שרה. כל שיר היא לוקחת את הדמות שלו. 'סוף העולם' שהיא שרה זה שיר אהבה נאיבי, העיקר שהלב יעבוד ועד שסוף העולם איתך", טען רייכל.
"לא מצאתי עדיין את החלופות למגע יד אדם במוזיקה, בסוף הכול זה אנשים"
ברקע ההשפעה של הבינה המלאכותית על כל המקצועות התייחס רייכל גם לכניסתה של הבינה לענף המוזיקה והסביר: "לא מצאתי עדיין את החלופות למגע יד אדם. הבינה מלאכותית זה כל הסיפור של האינטליגנציה אבל היכולת של הרגש, הבינה לא מסוגלת לדעתי להחליף פסיכולוג ואת האמפתיה הזו. הוא עושה את סיכום כלל האירועים שהיו בעבר ולא באמת מזדהה עם מי שלפניו. זה יוצר מצג שווא שהוא מזדהה עם מי שלפניו".
עוד שיתף באנקדוטה מעניינת ואמר: "לפני המון שנים קספרוב, שחקן השחמט המהולל, היה צריך לשחק מול תוכנת מחשב הכי חזקה הוא לא הצליח לנצח אותה. הפעם היחידה שהוא הצליח לנצח אותה אז הוא אמר: 'שתלתי טעות מתוחכמת, זאת אומרת הוא אמר שהבנתי למה המחשב לא יבין שעשיתי את הטעות הזה'. המחשב לא האמין שתהיה טעות כזו מטופשת. כך הוא הצליח לנצח. זה שיעור שאפשר לקחת בכלל".
בהמשך התייחס רייכל לעוד שיר מאלבומו, 'תגיד לי אתה', ולהשראה שהובילה לכתיבתו שנבעה גם כן ממקום של טעות אנושית לא צפויה: "הייתי בשיחה עם חברה מול הים, מול צוק, דיברנו והכול היה רגוע. שעת שקיעה. פתאום אמרתי איזשהו משהו, שיקוף עליה, וזה פשוט פגע באיזושהי נקודה. לפעמים המראה שאנחנו שמים לחברה היא ממש מראה בזווית ישרה. זה פגע בול. לא הייתה לי כוונה כזו. זה היה מטלטל, מרוגע של אפס קמ"ש זה עבר ל-350 קמ"ש. זו הייתה התפוצצות לא מבוקרת שהתחילה ב-'אני שונאת את כולם'. זה מישהי שלא חשבתי שתצא המילה 'שונאת' בלקסיקון שלה. התחיל מונולוג של חמש דקות בווליום מאוד גבוה. חזרתי הביתה, כתבתי את זה והיא כעסה. בסוף, הכול זה אנשים".
"לא יודע אם נאהב, מקווה שנבין שגורלנו קשור אחד בשני"
לאחר ששמעו את השיר 'ויום אחד' העלו איריס קול ועידן רייכל יחדיו תובנות מהתקופה הנוכחית ונזכרו באובדן ובעצב של ב-7 באוקטובר. "בסוף נותנים חשבון לכל דבר. הכול מתקשר לאסון שקרה. חשבון שצריך לראות בשביל להבין את האסון ולא להתחשבן עם אנשים. סיטואציה מאוד מעניינת שהייתה, אמוץ אבני, איש בארי, נפגש עם בכיר מהצבא ושמעתי אותו אומר לו, כשהם לא הגיעו לשם במשך ארבעה עשרה שעות, אז הוא אמר לו: 'טיסה מפריז לוקחת חמש שעות, עכשיו אתם לא הייתם בפריז, אז למה לקח לכם ארבע עשרה שעות? אם הייתם בפריז, אז הייתם מגיעים אלינו בחמש שעות'. אני זוכר שהתשובה שהוא קיבל לא הייתה מספקת", סיפר רייכל.
כמו כן, התייחס רייכל בהמשך לצורך להנכיח יותר את האחדות בעם ברקע המלחמה המתמשכת: "לא יודע האם נדע לאהוב אחד את השני אבל מקווה שנבין שגורלנו קשור אחד בשני. אני לא חושב שמישהו שחושב בדעה כזו אחרת, זה אומר על האהבה שלו פחות למדינה הזו. זה תמיד היה ככה, תמיד היו אנשים שחשבו שדרך הפעולה היא א' ואנשים שחשבו שדרך הפעולה היא ב'. מותר לזעום, מותר לכעוס, אבל אסור להפוך את זה לאיזשהו רצון וכמיהה לממלכת ישראל וממלכת יהודה. אנחנו צריכים להיות מאוחדים. לחמאס אין שום יכולת לנצח את ישראל. הניצחונות שלהם הם הריבים בינינו".
