"צה"ל החליט לרדד את הכוחות בעוטף"
גיל מימון, יו"ר ארגון הרבש"צים ביקר את החלטת צה"ל לקצץ בכיתות הכוננות ביישובי הספר: "אלה תושבי היישוב ששומרים על הילדים שלהם"
גיל מימון, רבש"ץ היישוב פצאל בבקעת הירדן, ויו"ר ארגון הרבש"צים, שוחח עם רון קופמן ופרופ' אריה אלדד ב-103fm. הוא התריע ממדיניות הזנחת כיתות הכוננות היישוביות, והזכיר מי היו אלה שהצילו את תושבי העוטף ב-7 באוקטובר.
מיימון סיפר כי הוא מדבר בשם אלה שנבצר מהם לעשות כן כרגע. "רוב הרבש"צים בעוטף הם כרגע משרתי מילואים, והיכולת שלהם לדבר פחותה. לכן אני משמש להם כרגע לפה ורוצה להביא למודעות הציבור את מה שקורה".
"בעוטף עזה מאז 7 באוקטובר, כיתות הכוננות מגויסות כמעט שנתיים כדי להגן על התושבים. גם כשלא היו תושבים, הם אלה שתחזקו את היישובים. בחודשים האחרונים חזרו תושבים לתוך העוטף, זה דבר מבורך, וכיתות הכוננות הן אלה שנותנות להם את הביטחון", הוסיף והדגיש כי "זה לא רק בעוטף, היו אזורים בצפון, ביהודה ושומרון, בבקעה. אנשים עשו המון ימי מילואים כדי להגן על היישובים שלהם".
על אף החשיבות הזאת, קבל מיימון כי הצבא פועל אחרת. "צה"ל החליט שהוא אחרי החגים רוצה לרדד את הכוחות. בקרבת הגדר – ב-30%, אחר כך ב-50%, וברמה שאחרי זה כמעט את הכול. הם טוענים שהם בכוחות גדולים בתוך הרצועה, ואין צורך בכוחות האלה".
"ב-7 באוקטובר במקום בו הייתה כיתת כוננות, החזירו מלחמה"
"ראינו ב-7 באוקטובר. במקום בו הייתה כיתת כוננות, גם עם קצת נשק - שבעה או שמונה כלי נשק שחולקו ללוחמים ולא לקחו להם אותם, החזירו מלחמה, צמצמו את הנזק ביישובים בצורה מטורפת. יש לוחמים שבלמו מאות נוח'בות. הם מנעו להפוך את האסון הקטסטרופלי שעברנו לאסון הרבה יותר גדול", הזכיר מיימון והוסיף: "רבש"צים ולוחמי כוננות שילמו שם מחירים ונהרגו כדי לשמור על היישובים שלהם. אלה אזרחים שבשנייה אחת הפכו לחיילים".
מיימון גילה כי הוא וחבריו התריעו על הזנחת כיתות הכוננות עוד לפני פרוץ המלחמה. "פעלנו עוד לפני 7 באוקטובר, והלכנו לכל מקום, לוועדת חוץ וביטחון, לחברי כנסת ולשרי הביטחון, ואמרנו להם שחוץ מלפגוע בכיתות הכוננות וברבש"צים, לא עושים שום דבר. פגעו בכוונת מכוון בכיתות הכוננות במטרה לצמצם את הדבר הזה. אחרי שהקימו את המכשול אמרו לרבש"צים שבקרוב הם יבטלו את כל התקנים, לא צריך אותם כי אנחנו כל כך חזקים".
"בסוף, כיתות הכוננות הן כוח ייעודי שתפקידו להגן על היישובים, זה המקצוע שלו", הסביר. "אלה תושבי היישוב ששומרים על הילדים שלהם ועל הבית שלהם, ואין דבר חשוב מזה. אם רוצים להחזיר את החיים בעוטף למסלולם, הם רואים שיש סיורים ויש ליווי להסעות תלמידים. זה לא פשוט, אבל כל עוד יש לחימה בעזה ויש עוד חמאסניקים שם, אין דרך אחרת, זה הדבר היחידי".
"יש הליך של הצטיידות שלטעמי הוא איטי"
אם כך, האם מערכת הביטחון זנחה לחלוטין את ההגנה היישובית? מיימון ענה כי המדינה גם משקיעה בהם, גם את התהליכים הללו לא מספקים כרגע. "יש הליך של הצטיידות שלטעמי הוא איטי. הוא קיים ונעשה ברצון לשפר. אי אפשר להתעלם מזה, ומושקעים מאות מיליוני שקלים לשפר בעוטף ובמרחבים השונים. זה נעשה בשלבים. אבל באירוע הזה, יש חבורה של אנשים שסוחבים את המערכה הזאת. גויסו אנשים, והם התמודדו עם כל הלחצים של התושבים".
הוא סיפר כי גם כיתת הכוננות ביישובו חשובה מאוד, למרות שהוא חי הרחק מהעוטף. "גם בבקעה לא היה פשוט בתחילת המלחמה, וכיתת הכוננות הקרינה ביטחון. בגבול ירדן כיתות הכוננות הן הקו הכי חשוב. אין מכשול אמיתי, ואני מניח שהוא ייבנה בשנים הקרובות".
