"המלחמה הייתה סוג של אסקפיזם למצב עם אבא שלי"
היוצרת הילה סלומון תיעדה את חייה תחת אש, עם אב גוסס ובן זוג במלחמה: "אינטנסיביות, דחיפות, אין רגע דל"
הילה סלומון ונועם סובוביץ' הם זוג בחיים, וגם בסדרת הרשת הדוקומנטרית: 'מלחמה על איזה בית'. הסדרה תיעדה את חיי השניים מתחילת המלחמה, כשנועם גויס לשירות מילואים ארוך, ואילו הילה נאלצה לטפל בעצמה באביה הגוסס. בשיחה עם איריס קול ב-103fm, סיפרו השניים על החיים הקשים ועל הדילמות הגדולות שהסדרה מציפה.
קול סיפרה כי הצפייה בסדרה גרמה לה לתחושת מחנק. "קצב בלתי אפשרי של אירועים, בלי נשימה".
הילה הסכימה. "זה ככה היה וככה הרגיש, כמו בחווית הצפייה. זה היה קצב האירועים והחיים עם תחילת המלחמה. זו הייתה התחושה - האינטנסיביות, הדחיפות, אין רגע דל".
"הייתי בהישרדות ובמצב תודעתי של תפקוד מוחלט", אמרה. "אגיד משהו משונה: המלחמה הייתה סוג של אסקפיזם למצב עם אבא שלי. יש דברים שלא נכנסו לסדרה מפאת הכבוד שלו, אבל כל מי שטיפל אי פעם בהורה חולה, יוכל להזדהות. גרנו בדירה בלי ממ"ד עם שני כלבים, וכל הטיפול היה עליי. זה פשוט היה לשרוד, ממש ככה".
נועם סיפר על הדילמה הקשה שלו - לצאת למלחמה או לסייע לבת זוגו. "האתגר הכל כך גדול עד כדי בלתי אפשרי היה בהבנה שהקושי של הילה היה מה שימנע ממני להגיע לחברים שלי שגם צריכים אותי. אתה צריך מצד אחד להכיר בקושי, ולומר לה: אני בכל זאת הולך".
"למה אני הולך למילואים: בשביל המדינה? בשביל החברים? בשביל עצמי?"
לדבריו, "החטא שלי הוא שלפעמים ביטלתי את הקושי שלה, ואמרתי שלכולם קשה. אם הייתי מודע לזה שהיא מטפלת באבא גוסס, לא הייתי יכול לחזור לצוות שלי. כל הזמן עולה השאלה למה אני הולך למילואים: בשביל המדינה? בשביל החברים? בשביל עצמי? לפצות על טראומות מהילדות? אתה הולך כי אתה בורח? כי קשה לך להיות בבית? זה הציף הכול מחדש, גם בזוגיות, להסתכל על זה אחר זה, לימד אותנו המון על עצמנו. בסוף הצפיות אמרתי: אתה חייב להכיר ולתת לאשתך קודם כל את ההכרה שהיא צריכה".
