"בימים הראשונים למלחמה אנשים פחדו אחד מהשני"
מה קרה ליחסים בין יהודים וערבים מ־7 באוקטובר? • שאדי חדאד, גליה חן מ'חברת טבע' ועינת לוי מ'אקורד' סיפרו • פרק 02
היחסים בין יהודים לערבים תמיד כללו מורכבות נוספת, אך מורכבות זו התעצמה פי כמה בבוקר השבת השחורה. כיצד נראו החיים של יהודים וערבים שחלקו מקום עבודה בתחילת המלחמה? מה קרה מאז? בפרק השני בפודקאסט 'תוצרת מקומית', אירח שאדי חדאד את עינת לוי מנהלת תחום תעסוקה במרכז 'אקורד', וגליה חן מנהלת משאבי אנוש בחברת 'טבע'. יחד, ניסו להבין מה קרה לקשר בין החברה הערבית ליהודית, ומה ניתן לעשות על מנת לצמצם את הפערים.
"המחקר שביצענו מאמצע 2023 עסק בעמדות של עובדים ומנהלים יהודים ביחס לעבודה משותפת עם החברה הערבית", אמרה עינת. "מטרת המחקר הייתה להבין את החסמים שיש לשתי הקבוצות. כשהחלה המלחמה עשינו בדיקה נוספת, כי היה ברור שהמלחמה תשפיע על ממצאי המחקר. שאפנו ממש להגיע לאותם אנשים כ־10 חודשים אחרי. אחרי המלחמה המדדים הרגשיים שהיו קשורים לעבודה משותפת הציגו עלייה אצל היהודים באשר לחשש לעבוד במשותף עם ערבים. במדגם הערבי ראינו את היכולת שלהם להבין את עמדות היהודים לעומת היכולת ההפוכה. לפני המלחמה רק 14% מהמועסקים שהשיבו אמרו שהם רוצים לעבוד בארגון עם רוב ערבי. מיד אחרי המלחמה זה הכפיל את עצמו ועלה ל־27%, מה שאומר שכל קבוצה מעדיפה להתכנס בתוך עצמה. כ־10 חודשים אחרי יש התאוששות במדדים של מוכנות לעבודה משותפת. הנדגמים, בעיקר היהודים שעבדו בארגונים מגוונים חוו התאוששות משמעותית יותר".
עוד הוסיפה: "הוספנו מדד שבו ניסינו להבין את נושא התקשורת ושיח בין העובדים בתקופה הזאת. מצאנו שבארגונים שבוצעו סדנאות ופעולות היה שינוי חיובי. אצל היהודים מצאנו שהכלה ושייכות תורמים לאמון. מצאנו שעבור העובדים הערבים, מה שהשפיע זה היחד והתקשורת מצד ההנהלה. אצל היהודים ההנהלה הייתה פחות חשובה, אלא הסדנאות עצמן היו חשובות מאוד ואפשרו להתמודד עם המורכבויות של המלחמה".
"היה חשש לבוא לעבודה"
ואיך אותם רגשות מעורבים נראו בפועל? גליה מחברת 'טבע' שיתפה על הימים הראשונים בחברה לאחר 7 לאוקטובר. "בימים הראשונים של המלחמה זה הרגיש כמו לשבת על חבית נפץ, אנשים פחדו אחד מהשני, היו התנהגויות קשות מכל הצדדים, היה חשש להתבטא בצורה חופשית וחשש לבוא לעבודה. הקושי הזה היה צריך לפגוש מענה. כמה ימים אחרי, קיבלנו הנחיות, מה המעסיק שיש לו עובדים יהודים וערבים יכול לעשות. ערכנו סדנאות למנהלים, שמדברות על הקושי לראות את האחר. המנהלים רכשו כלים שיעזרו להם לנהל עם העובדים שלהם את השיח הזה. האתגר הראשון היה לגייס את ההנהלת לתוך התהליך. הייתה תמיכה משמעותית מההנהלה בפעולה של ההתמודדות עם הקושי, ההנהלה מחו"ל דחפה מאוד בנושא הזה, הם הגיעו לבקר את העובדים ושאלו לשלומם. המוטו של הסדנאות היה שצריך לעבוד ביחד. אנשים צריכים להרגיש בטוחים במקום העבודה שלהם, כדי שיהיו הגרסה הכי טובה של עצמם. הסדנאות האלה הביאו לנו כלים למשברים עתידיים".
"מה שעלה מהמחקר שלנו הוא שמותר לקפוא, בטח אחרי חוויה כמו 7 באוקטובר", סיכמה עינת את השיחה. "לאנשים בתפקיד ניהולי יש המון פוטנציאל לייצר חוסן בצוותים של יהודים וערבים, הכלים שהנגשנו לשטח עזרו מאוד, קיבלנו פידבקים, שעזרנו למנהלים לעשות סדר במצב הקשה הזה".
גליה הוסיפה והדגישה: "חשוב לפעול מאשר לא לפעול. כשאתה פועל, יש לך תחושת מסוגלות והיא לפעמים משמעותית יותר מהפעולה. כמו בכל דבר, אם אתה פועל ולא מזניח, אז זה תמיד מוביל לשיפור. אני מצרה על זה שלא עסקנו בנושא לפני המלחמה".
