"זה שאני עם הדגל ולא לבד נותן תקווה"
ד"ר עינת יהנה, ראש תחום מערך הבריאות של מטה החטופים, על ההתמודדות עם השכול והאובדן הלאומי: "קשה לתאר את מראות ההתפרצות של הרגשות והקתרזיס"
ד"ר עינת יהנה, נוירופסיכולוגית קלינית וראש תחום במערך הבריאות של מטה החטופים, סיפרה על שיקום המשפחות, על חלקם של אזרחים בתהליך השיקום גם בגיל הזקנה ועל החזרה לשגרה על רקע אירועים טראומטיים כמו מלחמה.
ד"ר יהנה הסבירה על החיים במנעד שבין שמחה וכאב גדול: "זה משהו שמלווה אותנו לפחות מבחינת 7 באוקטובר, והיה הרבה יותר מהשכול, האובדן והטראומה והרבה פחות מרגעי שמחה. אני חושבת ששחרורים של חטופים, ראינו כמה שמחה זה הביא. קשה לתאר את המראות של ההתפרצות של הרגשות והקתרזיס - אפילו של אנשים שלא מכירים את החטופים אבל חיים את הנושא ומה שהוא מייצר".
לדבריה, "באותה מידה ראינו גם אנשים שלא מכירים את חללי צה"ל, והולכים ללוויות ורוצים להרגיש חלק. כשרוצים לשמור על תקווה של קושי מתמשך ושכול עם טריגר, קודם כול העשייה הקונקרטית לקום מהספה ולקחת חלק, כמו לנסוע ללוויית חייל שאתה לא מכיר או להגיע לשבעות או להגיע לכיכר חטופים לתמוך בהחזרתם. היכולת של אנשים להתבונן ולראות שיש אנשים שאכפת להם, ושאני עם הדגל ולא לבד - נותן תקווה למקום של היום שאחרי".
