13 חללים חטופים עדיין לא הושבו לקבר ישראל. אחד מהם הוא עוז דניאל ז"ל, שנפל בקרב ב7 באוקטובר וגופתו עדיין מוחזקת בעזה. אביו, אמיר דניאל, שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, סיפר על אופיו הייחודי של בנו, ועל התחושות הקשות המלוות אותו ואת משפחתו.
"קשה לתאר את השינויים ואת מנעד הרגשות שחווים", אמר. "בכל יום מחדש יש ציפייה מטורפת אל מול אכזבה מטורפת".
כיצד המשפחה מתמודדת עם המצב הקשה הזה? אביו של עוז סיפר: "אנחנו עוברים את זה בעזרת הרבה מאוד תמיכה מכל העם על רבדיו, בכל כך הרבה מעגלים של חיבוק ויחד בשותפות הגורל הזאת ומחזיקים בתקווה". הוא הניח כי שחרור החללים החטופים יתקדם בעצלתיים. "צפיתי ששחרור החטופים החללים לא ילך חלק, אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק, ואף אחד לא השלה את עצמו, עם כל הכבוד להסכם".
דניאל לא רואה את שיבתו המיוחלת של עוז לקבורה בישראל כסגירת מעגל. הוא הסביר מדוע. "אני לא קורא לזה סגירת מעגל, כי לא אזכה לפגוש שוב את עוז, אבל זו אבן דרך במסע הארוך שיימשך על לנשימתנו האחרונה".
בהמשך תיאר האב את דמותו המיוחדת של עוז. "הוא נלחם על ביטחון מדינת ישראל מתוך בחירה, והוא בחר להתנגד גם בידיים מתוך מודעות למה שקורה", אמר. אך עוז לא היה רק גיבור. "הוא מוזיקאי בכל רמ"ח אבריו, מחונן במוזיקה, מנגן בגיטרות חשמליות. היו לו המון חלומות לכבוש במות, אבל הוא החליט שהוא רוצה לעשות שירות משמעותי וקרבי".
"עוז התגייס לחיל השריון, ושובץ בחטיבה 7, "תוך כד, הואי התחבר לעשייה בטנק ולרעות שבצוות. הוא סיים בהצטיינות את העשייה שלו", אמר. "עוז היה צריך ארבעה ימים לאחר 7 באוקטובר לצאת לקורס מפקדים, ולאחר מכן לקורס קצינים".
אמיר תיאר את בנו כילד רגיש ואוהב אדם, אוהב ואהוב. "עשרות אנשים בטוחים שהוא החבר הכי טוב שלהם. ילד טוטאלי שהכול עושה מתוך הלב מתוך נתינה ורגישות. הוא טואטלי כבן, כנכד, כחבר, באותה מידה בלימודים ובמוזיקה, ועל אחת כמה וכמה כחייל ולוחם. וזה המחיר, בסוף אנשים כאלה באים לעשות הכול, ומבינים את צו השעה", אמר.