אימו של תמיר אדר: "ההודעה על השבתו מציפה את הכאב"
יעל אדר, אימו של החלל החטוף תמיר שהושב לישראל: "הרבה אנשים מרגישים שזה הרגע להיות איתי ולחבק"
יעל אדר אימו של תמיר אדר, שגופתו הושבה הלילה לישראל, סיפרה לענת דוידוב ואודי סגל על התייחסה לחיבוק הגדול שהיא מקבלת מאנשים רבים. לשיחה הצטרפה מכבית מאייר, דודתם של שורדי השבי גלי וזיו ברמן.
"ההודעה על השבתו מציפה את הכאב", שיתפה יעל. "אני לא יודעת איך אני אשתלט על כמות ההודעות שיש לי, זה לא רק חברים קרובים, הרבה אנשים מרגישים שזה הרגע להיות איתי ולחבק. הרבה אנשים ליוו את השיירה אתמול שיצאה מהרצועה, ונתנו לתמיר את הכבוד האחרון".
"לכולנו היו שנתיים איומות, יש עוד 13 שעוד שם", הזכירה האם. " החללים, אין לנו מה להציג אחר כך כי אנחנו טומנים אותם, אבל ראוי שנלמד עליהם, שנלמד על תמיר על המורשת שלו, על הגבורה שלו, על הערבות ההדדית שלו".
"תמיר הוא דמות שעדיין חיה בתוכי ומסביבי וגם בקרב חבריו כי הוא מלא חיות. הוא תמיד היה כזה - כשהוא הגיע, הייתה לו נוכחות, וזה בא מהמקום החברתי שלו, הוא אהב אנשים, הוא אהב אדם ואדמה". סיפרה עליו. "הוא איש אמת וחבר אמת, והוא נמצא שם בכל רגע למען כל אדם שהיה זקוק לזה. זה מה שקרה ב-7 באוקטובר, הוא היה שם - לא שופט ולא מחשבן, הוא שם נטו".
"יהיו התמודדויות - זה לא האבא שהם זוכרים"
תמיר היה גם אבא מסור. יעל סיפרה על ילדיו שציפו כל כך לשובו. "היינו יחד בלילה עם הדס, אשתו של תמיר. את הזמן לדבר עם הילדים היא רצתה לבד. היא עכשיו איתם, והיא כנראה עכשיו מספרת ומשתפת, והיא ערוכה לכל השאלות".
"אלה ילדים שמאוד חיכו לאבא. היו רגעים שכבר היה אפשר לספר להם שמצאו את אבא, כי היה שלב של מידע חלקי. הם קיבלו את הבשורה, והם מחכים שאבא יהיה פה. אני מעריכה שיהיו עוד התמודדויות, זה לא האבא שהם זוכרים, שהם קפצו עליו", הוסיפה אדר.
מכבית מאייר: "יעל אהובה, הלב שלי איתך. אני אוהבת אותך"
מכבית מאייר, דודתם של זיו וגלי ברמן, הצטרפה לשיחת הטלפון, ופנתה ליעל: "יעל אהובה, הספקתי לכתוב לך ממש הבוקר, עברנו דרך ביחד, צעדנו, ישבנו על הרצפה, היינו בכנסת, הלב שלי איתך אני אוהבת אותך".
עוד הוסיפה מכבית על הקשר בין משפחות החטופים: "הפכנו להיות משפחה אחת. המתח שחווינו היה אכזרי, זה עינוי. הלב שלי עם כל אחד ואחת ממשפחות החללים".
על שובם של שני אחייניה אמרה: "זה ניצחון הרוח. ניסינו, אני והמשפחה, להראות אותם ולדבר עליהם. האמנו שהרוח שלהם והאופי שהם קיבלו מההורים שלהם, יחזיק אותם, ויאפשר להם לשרוד את הגיהנום שהם עברו".
