שנת הלימודים האקדמית נפתחה, יותר מ-360 אלף סטודנטים יתייצבו ללימודים. יש כאלה שעדיין במילואים. איחור של שבועיים שלושה עוד אפשר לסבול, אבל מה יעשו הסטודנטים שהפסידו שנה, או אלה שלא עמדו בגלל המילואים בקורסים? פה ושם ניתנו פתרונות, בגדול המילואימניקים ישאו על גבם את התיק הזה עוד כמה שנים.
בינתיים החרם על האקדמיה הישראלית בחו"ל נמשך, בעיקר במדינות אירופה - בלגיה, ספרד, בריטניה, הולנד, איטליה, וגם מקומן של ארה"ב וקנדה לא נפקד!
מרצים ישראלים מתמודדים עם תופעות אלימות. המקרה האחרון מהשבוע שעבר למשל בלונדון - כשקבוצת פעילים פרו פלסטינים פרצו לשיעור של פרופ' מיכאל בן גד באוניברסיטת סיטי, דחפו וצעקו ופיזרו פלאיירים עם התמונה שלו בקמפוס, וכינו אותו טרוריסט.
"שום דבר לא ירתיע אותי מלהמשיך", אמר בן גד, וגם זכה לתמיכת האוניברסיטה בלונדון. בישראל הוזכר המקרה שלו בכמה כלי תקשורת, וזהו! לטענת ראשי האוניברסיטאות, האקדמיה מקבלת סיוע לוגיסטי מהממשלה, בקושי בשוליים.
מה ישראל עושה בנדון? מעט מאד. האינטרס הישראלי הוא לתמוך במרצים. הם אמורים לייצג, לדברר ולהסביר אותנו. אפילו את המהלך הפשוט הזה לא יודעים לנצל כאן. חבל.